סאו ז'ורז'י נמצא בקבוצת האים האמצעית של האזוריים. צורתו כרצועה ארוכה הנמתחת לאורך 55 קילומטרים ורוחבה המקסימלי 8 קילומטרים. כל כולו של האי הוא הר היוצא מן המים. סאו ז'ורז'י דליל אוכלוסין ורובו ריק מאדם. כשמסתובבים בו נראה לפעמים כאילו עדיין לא גילו את האי. טבע בתולי מגיח מכל עבר, הנוף מרשים וירוק והכל מאוד שקט. יש יותר סיכוי לראות פרות מאשר אנשים כשמטיילים באי.
סאו ז'ורז'י מפורסם בכל פורטוגל בגבינות שלו. המאפיין הבולט השני של סאו ז'ורז'י הן הפז'אס – לשונות יבשה קטנות הכלואות בין הים לצוקים מכוסי הירק. הישובים באי מרוכזים בעיקר בחלקו הדרומי, שממנו גם נוף מהמם אל פסגת הר הגעש פיקו הנמצא באי הסמוך – ההר הגבוה בפורטוגל כולה.
האי יתאים לטיול למי שמחפש שקט מוחלט, טבע ונופים. ובעיקר טיול בתחושה שכל יום קמים ומגלים מקום שכאילו כף רגל אדם לא דרכה בו. אל האי סאו ז'ור'זי מגיעים בדרך כלל בטיול מעמיק וארוך מהממוצע בארכיפלג האזורי, כי הוא פחות נגיש ומתוייר מהאיים המרכזיים, אך זהו גם סוד קסמו.
כמה ימים צריך כדי לטייל באי סאו ז'ורז'ה?
בעיקרון יומיים יספיקו כדי לטייל בסאו ז'ורז'י כולל מסלול רגלי אחד. אולם מי שכבר מגיע אל האי ירצה בדרך לעבור ברוב האתרים והמסלולים ולשם כך דרושים 4 ימים. בעיקר כיוון שצריך להיות גמיש בשל שינויי מזג האוויר התכופים.
למציאת דירות נופש ומלונות באי המקסים סאו ז'ורז'י הקליקו כאן…
שישה אתרים ואטרקציות שכדאי לראות ולעשות באי סאו ז'ורז'ה
- וֶלאש בירת האי ושער הכניסה אליו | Velas
- לטעום מהגבינות המפורסמות של סאו ז'ורז'י | Queijo São Jorge
- טיול אל פאז'ה קאלדֶיירה האתר המזוהה ביותר עם האי (רק ברגל) | Fajã da Caldeira
- בריכות הבזלת בסימאו דיאס | Piscina Natural Simão Dias
- מסלול רגלי בין הפסגות העגולות של האי הגבוהה ביותר אספרנסה | Pico da Esperança
- שייט בסירה לאורך החופים של האי ומפגש עם דולפינים ולוויתנים בעונה
איך להגיע אל האי סאו ז'ורז'ה?
רכב שכור בסאו ז'ורז'י
תוואי השטח של האי הוא מההרריים ביותר בארכיפלג, בנוסף חלק מהדרכים הינן דרכי עפר. לכן הנהיגה היא לא פשוטה בעיקר למי שאינו רגיל בנסיעה ברכב עם הילוכים. כמו במרבית אירופה מרבית הרכבים להשכרה גם כאן אינם אוטומטיים. אין זה אומר שאי אפשר לנהוג באי, רק שכדאי לדעת ולהתכונן. היתרון הוא, שכמו במרבית האיים הקטנים באזוריים הכבישים מאוד ריקים.
המחירים לשכור רכב בסאו ז'ורז'י הם יקרים יותר בהשוואה לאיים טרסיירה וסאו מיגל הגדולים, וכך גם בשאר האיים הפחות מיושבים בארכיפלג.
איך להגיע בטיסה לסאו ז'ורז'י?
לסאו ז'ורז'י שדה תעופה זעיר ליד העיירה וֶלאש שנקרא פשוט שדה התעופה של סאו ז'ורז'י | Aeródromo de São Jorge . השדה הקטן (סימול SJZ) באופן לא מפתיע נבנה על פאז'ה (לשון יבשה) בשל הצורך בקרקע מישורית.
מהשדה יוצאות טיסות על בסיס קבוע רק אל שני האיים הגדולים של האזוריים. לטֶרסֶיירה הסמוך (30 דקות טיסה) ולסאו מיגל האי המרכזי (55 דקות טיסה). שתי הטיסות הן בחברת התעופה של האזוריים ובמטוסים קטנים. עלות הכרטיס היא בדרך כלל כמה עשרות יורו לכיוון.
מעבורת לאי סאו ז'ורז'י
מרבית המעבורות אל סאו ז'ורז'י הן מהאי פיקו (Pico) ומהאי פאיאל (Faial) הסמוכים. למעשה אפשר להתייחס למעבורת אל פיקו גם כאטרקציה. שכן השייט אורך פחות או יותר שעה ולא רק כאמצעי הגעה אל האי. אל הורטה שבאי פאיאל שייט במעבורת אורך בערך שעתיים.
בעיקרון במעבורת כדאי להשתמש למעבר בין שלושת האיים הללו. אך לא כדאי לעלות על המעבורות לסאו מיגל שכן הדרך ארוכה ולא משתלמת על פי רוב.
כדאי לדעת על האי סאו ז'ורז'ה
- סאו ז'ורז'י תוחם את האיים פאיאל ופיקו מצפון במרחק של כ-20 קילומטרים. יחד הם יוצרים מעין משולש.
- מצידו הדרומי וקצהו המערבי של סאו ז'ורז'י נוף נהדר של האי פיקו ופסגתו הגבוהה (אלא אם כן ממש גשום ומעונן).
- סאו ז'ורז'י הוא אחד האיים המיוערים ביותר בארכיפלג. ברחבי האי נתן לראות כבלי פלדה היורדים מההר אל הים. מטרתם היתה להוריד את גזעי העץ אל הנמל, ושילוחם הלאה כחומר גלם לבנית ספינות או בניה בכלל.
- צידו הצפוני של האי כמעט כולו מורכב מצוקים הנחתכים בחדות אל תוך המים ולכן ההתיישבות היא כמעט אך ורק בדרומו ובעיקר בוֶלאש הבירה.
- באי קצת יותר מ-8000 תושבים.
הפז'אס – לשונות היבשה
- חלק מהצוקים באי קרסו במפולות סלעים אל הים ברבות השנים ויצרו לשונות יבשה קטנים המכונים פאזֶ'נס (Fajas) או ללא המבטא פז'אס.
- כאן בסאו ז'ורז'י התפתחו בלשונות היבשה הללו מרחבים ביוספרים מנותקים מהיבשה על ידי הצוקים ומוקפים משלושה עברים בים. לכן הפאזז'ס של סאו ז'ורז'י הוכרו על ידי אונס"קו כאתרי טבע ייחודיים. בסאו ז'ורז'ה למעלה מ-40 פאז'אס שכאלו והן המאפיין הבולט של האי.
- מעבר לטבע, הפז'אס היו ועודם אזורים בהם פיתחו חקלאות והקימו כפרים קטנים, שכן הקרקע מאוד פוריה ומישורית. אגב, במדיירה האי הנוסף של פורטוגל ישנן גם כן פז'אס.
- תיירים באי נמשכים בעיקר אל המסלולים לאורך הצוקים הצפוניים שחלקם מאפשרים ירידה אל הפז'אס.
מזג האוויר בסאו ז'ורז'י
- הטמפרטורה כמעט אף פעם לא עולה את ה-25 מעלות וגם כמעט אף פעם לא יורדת מ-10 מעלות. כלומר מבחינת טמפרטורה האי מעולה לטיול.
- הבעיה היא שסאו ז'ורז'י מאוד גשום ולכן למעט החודשים מאי עד אוגוסט כמעט תמיד יהיה האי סגרירי. גם בחודשי הקיץ יש גשם, אבל הרבה פחות.
- לעולם אין לצאת ליום טיול בלי מעיל גשם בסאו ז'ורז'י. גם אם נראה לכם שמשי, מזג האוויר יכול להתחלף תוך דקות.
- רוחות עזות הן גם כן עניין יום יומי. כך ברוב האזוריים וסזאו ז'ורז'י במיוחד בשל תוואי השטח ההררי והצר.
מידע שימושי בסאו ז'ורז'י
- בסאו ז'ורז'י אוכל ואלכוהול יהיו זולים יחסית. מה שיקר הוא הדלק, אבל המרחקים לא גדולים כך שאין השפעה של ממש על הכיס.
- מבחינה תיירותית האי ממש לא 'התגלה' ואין הרבה שמגיעים אליו. לכך ישנם פלוסים ומינוסים.
- אחד המינוסים הוא קליטת האינטרנט החלשה בחלקים מהאי כולל 'גוגל מאפס'. לכן כדאי להתכונן בטרם היציאה למסלולים.
העיירה וֶלאש – בירת סאו ז'ורז'י | Velas
ולאש או וֶלאס שוכנת בקו החוף הדרומי של האי כמו מרבית ההתיישבות בסאו ז'ורז'י וקרוב מאוד גם לקצהו המערבי של האי.
העיר התפתחה סביב נמל טבעי קטן כבר עם גילוי האי וכיום היא העיירה הגדולה ביותר ונחשבת לבירת סאו ז'ורז'י. בעיר כ-5000 תושבים שמהווים קרוב ל-70% מכלל תושבי האי.
בעיירה ולאש נמצאים נמל המעבורות של סאו ז'ורז'י וגם שדה התעופה הקטן. כמו כן נמצא בה המלון הגדול ביותר באי – מלון סאו ז'ורז'י גארדן | Hotel São Jorge Garden. ולאס היא המקום היחיד באי בו תוכלו למצוא סופרמרקט יחסית גדול ומתקנים מודרניים אחרים.
לחיפוש מקום לינה בעיר עם הנופים המהממים ולאש, הקליקו כאן…
העיר בעלת הרחובות הקטנים והציורים היא שלווה למדי. כמו מכל פחות או יותר כל הקו הדרומי של סאו ז'ורז'י, מולאש נוף מעולה אל פסגת הר פיקו באי הסמוך (בימים בהירים). למרות כמה וכמה אירועי רעידת אדמה והתפרצויות געשיות לאורך ההיסטוריה בת כמה מאות השנים שלה, שרדו בה מספר מבנים היסוטורים וגם יש בה כמה מקומות שראויים ביקור:
- שער הים | Portão do Mar – שער שנבנה בשלהי המאה ה-18 כחלק מהביצורים שהגנו על העיר. הוא נמצא ממש בירידה מרציף המעבורות בנמל, ובעבר היה נסגר מדי לילה כדי לא לאפשר כניסה לא רצויה אל העיר.
- כנסיית סאו ז'ורז'י | Igreja Matriz de Velas de São Jorge – כנסיה מהממת משולבת אבני בזלת ממש ביציאה מהנמל. הכנסיה נבנתה כבר במאה ה-15 ועברה כמה שינויים מאז, בעיקר בעקבות רעידות אדמה. יותר מכל שווה לעבור בה כדי לראות את הרחבה המרוצפת סביב הכנסיה שניתן להגדירה כיצירת מוזאיקה עילאית עם צורות כוכבים, דרקונים ועוד..
- הגן העירוני של ולאש | Jardim Municipal de Velas – אחד מסמליה של ולאש הוא הגן העירוני הקטן שנמצא במעלה הרחוב מהנמל. הוא מפורסם בעיקר בשל סוכת הנגינה שנמצאת במרכזו עם הגג האדום.
- הגן הבוטני | Jardim Botânico – גן קטן במעלה העיר עם צמחיה ירוק במיוחד. שווה להגיע בעיקר בגלל הנוף של הים והאי פיקו במרחק, שנראה מכאן במלוא הדרו (שוב, רק בימים בהירים).
- הטיילת הקטנה לאורך קו החוף – מתחילה מעט מערבית לרציף המעבורות ומעבר למפרץ הזעיר. כרגיל מרוצפת למשעי בסגנון הפורטוגזי.
- קשת הסלע הטבעית | Arco Natural de Velas – בקצה הטיילת ישנה קשת עשויה מסלע בזלתי שנוצרה משחיקת הרוח והמים לאורך שנים. הקשת ממש מעל הים ובימי הקיץ נוהגים המקומיים לקפוץ אל המים העמוקים מהסלעים סביבה.
- תצפיות – העיר מתחילה לטפס מהר מאוד אל ההר והיא מוקפת בו מכל צידיה. מה שהופך נקודות רבות לאורך הכבישים גם ממזרח וגם ממערב לולאש לנקודת תצפית מעולות. מהן ניתן לראות את העיר וגם את האי פיקו עם ההר הענק ממש ממול.
- מגרש הכדורגל | Campo de Futebol das Velas – זהו לא אתר תיירותי, אבל שווה לללכת עד קצהה המערבי של העיירה ולראות מגרש כדורגל שיכול להיות שהוא היפה בעולם. כלומר נבנה במיקום היפה בעולם, ממש מעל הים כאשר באופק בולט הר פיקו והמים הכחולים יוצרים ניגוד נהדר עם היבשה.
אטרקציות ואתרים מעניינים באי סאו ז'ורז'ה
פאז'ה קאלדֶיירה | Fajã da Caldeira do Santo Cristo
הפאז'ה שמכונה גם פאז'ה דוּ קריסטו היא לשון יבשה שקצהה הוא בריכה טבעית ענקית וסביבה חוף ים. אל הפאז'ה מתנקזים מי הגשמים היורדם בהר וממלאים את הלגונה במים מתוקים. מדי פעם בשעות גאות או סערות, מתערבבים המים המתוקים עם מי הים המלוחים ולכן נוצרת בפאז'ה סביבה ביוספרית יחודית.
במים האלה גדלות הצדפות המפורסמות שהן מעדן נחשק בו סאו ז'ורז'י ידועה (bivalves).
אין גישה ברכב אל פאז'ה קאלדיירה – רק ברגל או בטרקטורונים שעל פי רוב מסיעים נוסעים ולא מושכרים. מרבית המגיעים אל הפאז'ה יעשו זאת במסלול ההליכה אליה. שהוא מסלול ההליכה הפופולארי ביותר באי סאו ז'ורז'י.
מי שתמתכנן ביקור בפאז'ה חשוב לקחת איתכם אוכל ושתיה. אמנם בפאז'ה עצמה יש מקומות לקנות מזון ושתיה (גם לא תמיד פתוחים) אך בדרך אין.
סביב הפאז'ה נוצר חוף שהוא מפלט לגולשים. הפאז'ה היא גם כאתר עליה לרגל דתי לתושבי האי אך יותר מכל אלו, היא אחד המקומות הפוטוגניים ביותר באיים האזוריים בכלל.
בתוך הפאז'ה כנסיה (Santuário do Senhor Santo Cristo) שהיא אתר דתי חשוב מאוד באי. בעבר אך גם כיום, נוהגים תושבי האי לעלות לרגל (ולכאן זה באמת ברגל) אל הכנסיה. בדומה למסעות נוצריים אחרים למקומות קדושים ומבודדים כפי שהתפתח המסלול אל סנטיאגו דה קומפוסטלה שבצפון מערב ספרד לדוגמא.
פאז'ה דוס קוּבּריס | Fajã dos Cubres
הפאז'ה (בפורטוגזית מבטאים פאזֶ'ן) אמנם היא לא המפורסמת ביותר אלא שניה לפאז'ה קאלדיירה. אך בניגוד לאחותה היא כן נגישה ברכב ולכן הכי מתויירת בסאו ז'ורז'י.
למרות שיש במקום כפר, חיים בו דרך קבע פחות מעשרה אנשים. שאר הבתים הם בתי חופש של משפחות שחיו בעבר במקום, וכיום גרות או בולאש או במקומות אחרים באזוריים ובעולם.
תחת צוק בגובה של כ-300 מטרים נוצרה לשון היבשה הזו לאורך שנים ממפולות סלעים וסחף. הפאז'ה מיוחדת כיוון שיש בתוכה אגם ובו אפילו כמה איים קטנים (הכל בקטן כמובן).
בפאז'ה דוס קובריס כמו בפאז'ה דו קלדיירה נוצרה מערכת אקולוגית ייחודית בעיקר בשל היותה חשופה לגאות שמדי פעם ממלאת את האגם במי מלח, המתערבבים עם המים המתוקים שיורדים מההר. אך בניגוד לפא'זה קאלדיירה כאן באמת יש אגם שלא פתוח אל הים, ולכן המערכת הביוספרית שונה במעט.
כשמגיעים אל פאז'ה חונים ליד הכנסיה הקטנה (Ermida de Nossa Senhora de Lourdes). ומשם ממשיכים במסלולים רגליים אל תוך הטבע הייחודי שלה. אם מסתובבים רואים מכל עבר את הצוקים הירוקים הנשברים אל הים.
בקצה הפאז'ה גם שרידים של טחנת קמח עתיקה מראשית ההתתישבות החקלאית במקום.
מסלול הרי טופו – פאזֶ'נס דוס קוּבּריס – | Sierra do Topo – Fajã dos Cubres – Fajã da Caldeira
זהו מסלול שמתחיל בצידו המזרחי של האי ומגיע לאחר 10 קילומטרים אל פאזֶ'נס דוס קובריס לא לפני שהוא עובר בפז'אה דה קלדיירה האייקונית.
המסלול הוא מסלול ההליכה הפופולארי ביותר באי סאו ז'ורז'י והוא מסלול בדרגת קושי בינונית.
ניתן לעשות רק את חלקו האחרון הקרוב יותר לפז'אס שהן גם האתרים המיוחדים ביותר באי.
בריכות הבזלת בסימאו דיאס | Piscina Natural Simão Dias
האתר נקרא גם פאז'ה דו אובידור | Fajã do Ouvidor.
זהו אחד הפלאים של האי סאו ז'ורזי'! בצידו הצפון מערבי של האי מצוי כפר קטן על לשון יבשה (פאז'ה) סלעית במיוחד. רק שכאן לא יכלו להשתמש בפאז'ה לייעודה העיקרי – חקלאות כיוון שנותרו הסלעים האימתניים במקומם.
תצורות הסלע המדהימות הללו יצרו גם בריכות ים טבעיות בהן ניתן לרחוץ בימים חמים. ישנן בריכות משני צידי הכֶף כאשר מצד ימין הן יותר מסודרות ומצד שמאל הן פראיות לחלוטין. מצד שמאל (המערבי) גם תצורות הסלע המהממות.
בחלק מטיולי השייט בסאו ז'ורז'י עוברים מול המסלע המיוחד ומהמים הוא נראה אפילו עוד יותר מהמם.
העיירה טופּוֺ | Topo
הנקודה בה מוצב המגדלור בקצהו המזרחי של האי היא אחת היפות ביותר שהוצב בהן מגדלור באיים. לכן שווה לנסוע אפילו אם לא היה שם מגדלור ורק להנות מהנוף ומרוחות הפרצים המגיחות מכל עבר.
האי שממול במרחק 400 מטרים נקרא האי של טופו (Ilhéu do Topo) ובקיץ רועות עליו כבשים למרבה הפלא. \את כיוון שבאי הידוע בייצור הגבינות המעולות, לא מוותרים על אף פיסת מרעה.
זהו האזור הראשון שייושב באי אי שם במאה ה-15 כאשר מתיישבים פלמיים (הולנד היתה תחת השפעה ספרדית/פורטוגזית בתקופה) הגיעו למקום בראשותו של וויליאם ואן דר האגן (Wilhelm van der Hagen). אז טופו גם היתה מקום היישוב המרכזי באי.
כיום זהו כפר קטן ודליל אוכלוסין עם הרבה פרות רועות מסביב (גם כן שריד מהימים הפלמים). אך את העבר העשיר הזה ניתן לראות בכמה בתי אחוזה ישנים וגם בכנסיה העתיקה רוסריו (Nossa Senhora do Rosário).
הנמל הקטן והעתיק שכיום משמש דייגים היה הנמל המרכזי של האי בראשית ההתישבות. הוא נמצא מדרום לכֶּף וסביבו אדמה געשית אדומה.
כשיוצאים מהעיר, כרגיל באי סאו ז'ורז'י מתחילים לטפס הר מאוד להר. במעלה ההר (Sierra do Topo) גם מתחיל מסלול ההליכה הפופולארי של האי עד לפז'אס המפורסמות בחוף הצפוני.
כעשר דקות נסיעה חזרה מערבה מטופו ישנו מפל בלב צמחיה עבותה הנשפך לבריכה טבעית קטנה בשם קאסקאטה דוּ קרוּזאל (Cascata do Cruzal). שווה לעצור ולרדת מהכביש לראותו.
פסגת אספרנסה (התקווה) ומסלול הפסגות | Pico da Esperança
הנקודה הגבוה ביותר באי בגובה של כמעט 1100 מטרים. בהתחשב בצרותו של האי סאו ז'ורז'י זה מרשים למדי שהיא נישאת לכזה גובה. אי אפשר להגיע עם רכב ממש עד אליה, אבל עד סביבתה כן ומשם ברגל.
ישנו מסלול הליכה בין הפסגות של סאו ז'ורז'י שהן אינן פסגות משוננות אלא גבעות עגולות בין שדות מרעה ירוקים מנוקדים בפרות.
את המסלול אליה מתחילים מפיקו דא קאלדייריניאס (Pico da Caldeirinhas) שנמצאת ממערב לה. בדרך יש עוד כמה וכמה "פיקוס" = פסגות. כולן מעל מרבצי עשב המכסים מכתשים קטנים באדמה. בדרך וודאי תפגשו פרות וגם אם לא, תוכלו לראות את הנוף הנהדר הנשקף מכל עבר.
פארק סטה פונטיס | Parque Florestal das Sete Fontes
פארק ויער בצפון מערב האי לא רחוק מפאז'ה ז'ואאו דיאס (Fajã de João Dias). מבטאים את שם הפארק בפורטוגזית כ- סֶצ'י פונטיס. הפארק סביב אגם ובו מלא עצים ופרחים. הוא יכול להיות נקודת עצירה יפה בדרך אל או מצפון האי.
העיירה קאלֶיטה | Calheta
קאלייטה והכפרים שסביבה הם נקודת הישוב השניה בגודלה באי סאו ז'ורז'י אחרי ולאס. גם היא שוכנת לחופו הדרומי של האי כמו מרבית היישובים באי. כמובן שזו עיירה מאוד קטנה אך יש בה בכל זאת נמל קטן ממנו אפשר לצאת לשייט מול חופי האי ויש בה גם מוזיאון ועוד מספר אתרים.
מוזיאון פרנסיסקו דה לאסֶרדה | Museu Francisco de Lacerda
המוזיאון הצמוד לנמל הקטן בעיירה קאלייטה מציג את ההיסטוריה המקומית של סאו ז'ורז'י. הוא שוכן במפעל שימורי דגים ישן, ששופץ והפך לחללי תצוגה ומתחמי פעילות.
יש בו מוצגים מהחקלאות האופיינית לאי והתעשיה שהתפתחה בעקבותיה. כמו גם פריטים הקשורים במנהגים מקומיים ובחגים דתים. כיוון שאין הרבה מקומות שכאלה באיים, כדאי להיכנס לשעה קלה במיוחד אם יורד גשם בחוץ.
הבריכות הטבעיות של קאלייטה | Piscinas Naturais Fajã Grande
נקראות הבריכות הטבעיות של פאז'ה גרנדה. נמצאות בקצה המערבי של קאלייטה. מעבר לבריכות שיתאימו לרחצה רק ביום שמש. ישנו במקום מעין פיר שהוא בעצם שביל בטון העובר בין הסלעים ונכנס אל תוך הים. שביל הבטון בין הסלעים נותן את תחושת החיים על אי געשי ובזלתי.
הכפר מנאדאס | Manadas
כפר יפה בין קאליטה לולאס. גולת הכותרת בו היא הכנסיה בת המאה ה-18 כנסיית סנטה ברברה (Igreja de Santa Bárbara) כנסייה קטנה מעל קו החוף. מבנה הכנסיה משולב אבני בזלת מקומיות והוא שובה לב. בפנים הכנסיה גם מעוטרת ומקושטת במיוחד.
הכפר ממש קטן והוא דוגמא לחיים באזוריים, שגם היום הם ממש רגועים ואפילו אפשר לומר מנותקים. ניתן רק לחשוב איך היו החיים שם עוד טרם המפכה התעשייתית.
שייט בסירה באי סאו ז'ורז'י | Passeios de Barco
אחת האטרקציות המיוחדות בסאו ז'ורז'י הוא שייט בסירה. לרבים מהתושבים יש סירה קטנה משלהם ובחלק ממקומות הלינה מציעים לכם בעלי המקום שיט שכזה בסירתם.
בעיקר בעיר ולאס ישנן כמה סוכניות המציעות שייט במיימי האי. כיוון שהאי הוא קטן ולא מאוד מתוייר מרבית הסיורים יהיו פרטיים או בקבוצות ממש קטנות ולא כמו באיים הגדולים באזוריים.
השייט הבסיסי הוא בדרך כלל בן שעתים-שלוש והוא מתחקה אחר חיות הים סביב האי וכמובן תצורות הגאולוגיה המיוחדות של סאו ז'ורזי', שהוא פשוט נראה כמו הר אחד ארוך הנשבר בחדות אל המים כמעט מכל צידיו. וכן! אין כמעט שייט בו לא פוגשים דולפינים ולוויתנים בעונה.
מזג האוויר הוא פקטור חשוב בכל שייט באזוריים ולכן צריך לגלות גמישות כי פעמים רבות אי אפשר לצאת בדיוק בזמן אל הים.
כמו כן חובה לבוא לבושים כיוון שכמעט תמיד יהיה קר על הסיפון ובנוסף לכך גם רוח.
השפיץ של סאו ז'ורזי' ומגדלור דוּס רוסאייס | Farol dos Rosais
מעל השפיץ המערבי והגבוה של האי הוקם מגדלור בשלהי שנות החמישים. הוא שוכן על הצוק בגובה 200 מטרים ובזמנו היה המגדלור המודרני ביותר בפורטוגל כולה.
הוא נבנה בהשראת המגדלורים של פעם, עם בתים תחתיו בהם יכלו לגור מפעילי המגדלור עם משפחותיהם. בעקבות רעידת אדמה חזקה שהיתה באי ב-1964 הוא ננטש, לאחר מכן שוקם ושוב אוכלס אך משנות ה-80 הוא עבר אוטומציה. תקופת פעילותו הקצרה של המגדלור בדפוסים המסורתיים של העבר, היא עוד עדות לשינויים המהירים שעובר העולם במיוחד בעשורים האחרונים. שינויים שתושבי האיים האזורים השלווים לומדים שלא פוסחים גם עליהם.
המגדלור כאמור מודרני ואינו רומנטי כמו רבים אחרים בפורטוגל. אפשר להגיע היום עד אליו אך הנוף ממנו מעט חסום בצמחיה שגדלה במקום. מעט לפני ההגעה למגדולר ישנה תצפית גבוהה יותר ממנה רואים אותו, את השפיץ של האי ובאופק את האוקיינוס האינסופי.
הגבינות של סאו ז'ורז'ה | Queijo São Jorge
באיים האזוריים הצפוניים והגשומים יותר ממקביליהם טנריף ומדיירה, מזג האוויר מושלם לגידול בקר וצאן. כיוון שהעשב הירוק באיים האזוריים לא מפסיק לצמוח, הוא הופך את הפרות לשמחות ומניבות במיוחד, ומשפע החלב מייצרים גבינות מעולות כבר מאות שנים.
מכל האיים, הגבינה של סאו ז'ורז'י היא הנחשבת מכולן. הגבינה החצי-קשה והקשה הנושאת את שם האי היא בעלת שם עולמי וודאי בפורטוגל מוכרת מאוד.
שתי סיבות עיקריות הביאו למסורת ייצור הגבינות של סאו ז'ורז'י. הראשונה היו המתיישבים הפלמים (הולנדים) שהגיעו לאי בראשית ההתיישבות ולהם כבר היתה מסורת גידול בקר וייצור גבינות קשות. השניה כאמור, העשב המשובח שגדל באי הגשום ובעיקר בחלקיו הגבוהים יותר של האי (סאו ז'ורז'י הוא אי שכולו הר הנפרש לאורך).
הגבינה הנושאת את הסמל המסחרי "גבינת סאו ז'ורז'י" חייבת להיות מיוצרת אך ורק מחלב של פרות הרועות באי עצמו. מדי שנה מיוצרים קרוב ל-2000 טונות גבינה במספר בודד של קואופרטיבים באי. אליהם מגיע חלב מקרוב ל-800 מגדלים מקומיים. מה שמעיד על חשיבותה של הגבינה בכלכלת האי שבסך הכל 8000 תושבים מתגוררים בו.
יצור הגבינה החל מראשית ההתיישבות במאה ה-15 גם כאמצעי לאגירת מזון מעודפי חלב. משלהי המאה ה-18 קיבלה הגבינה את צורתה הנוכחית – צורת גלגל השוקל בין 8 ל-12 קילוגרמים.
תהליך הייצור של גבינה רגילה אורך כ-4 – 5 חודשים. כאשר הגבינות המשובחות ביותר מתיישנות במשך שלוש שנים. הגבינה מיוצרת מחלב שאינו מפוסטר.
ניתן לבקר באי במספר מצומצם של אתרי יצור הגבינה, אך יותר מכל היא מוגשת וניתנת לרכישה בכל מקום באי.
למידע נוסף על הגבינות המפורסמת של זאו ז'ורז'י הקליקו כאן…