טומאר היא אחת הערים היפות במרכז פורטוגל שאינן לחוף הים. העיר התפתחה סביב מבצר טמפלרי וההיסטוריה שלה קשורה קשר ישיר למסדר האבירים הצלבני. היא מאופיינית ברחובות צרים ומקסימים עם מדרכות מרוצפות ובניינים בצבעים שונים כמיטב המסורת של פורטוגל. המבצר שהוא גולת הכותרת בביקור בעיר הוא בעל מורשת חשובה לכל המדינה, והוא אתר ייחודי לעומת מרבית המבצרים בחצי האי האיברי.
כמה ימים כדאי לטייל בטומאר?
ביקור בטומאר יצריך יום טיול מלא שחציו יוקדש למבצר וחציו לאתרים הנוספים בעיר. ניתן גם לצאת אליה בטיול יום במהלך נופש בעיירת החוף נזארה שנמצאת כ-50 דקות נסיעה מטומאר.
למציאת מקום לינה בטומאר הקליקו כאן…
חמישה אתרים ואטרקציות שחייבים לראות ולעשות בטומאר
-
- ביקור במתחם מבצר הצלוב הטמפלרי – מוקד המשיכה המרכזי של טומאר | Convento de Cristo
- בית הכנסת העתיק | Sinagoga de Tomar
- רחוב סֶרפּה פּינטו קניות ואווירה | Rua Serpa Pinto
- נסיעה לאורך האקוודוקט הארוך והמרשים | Aqueduto dos Pegões Altos
- פסטיבל ה'מגשים' בטומאר (פעם בארבע שנים) | Festa Dos Tabuleiros
איך להגיע לטומאר?
בתוך העיר טומאר ההתניידות בין האתרים תהיה רגלית וכולם נמצאים במרחק לא רב אחד מהשני. לכן גם אפשר לחנות בכל מקום סמוך לעיר העתיקה ולהגיע רגלית למוקדי הענין. מהעיר אל המבצר כמובן שצריך לעלות בעליה ומדרגות – בערך 7 דקות הליכה, ולכן למי שיש קושי כדאי לקחת זאת בחשבון.
טיסות לטומאר
שדה התעופה הנגיש ביותר לטומאר הוא שדה התעופה הבינלאומי של ליסבון (סימול LIS) שנמצא מרחק שעה ועשרים דקות נסיעה ממנה.
הגעה ברכב לטומאר
הדרך המומלצת ביותר להגיע לטומאר היא ברכב שכן היא נמצאת בפנים הארץ ולידה עוד אתרים ועיירות קטנים שהכי נוח ומהיר לעבור בינהם ברכב.
מליסבון הנסיעה תתחיל ב-A1 עם ירידה מזרחה לכיוון אנטרוקנמנטו (Entroncamento) ב-A23 וממנה צפונה על ה-A13 עד לטומאר. מפורטו גם כן מתחילים ב-A1 עד לקוימברה וממנה מתחברים ל-A13 דרומה ועד לטומאר.
חניה – למרגלות המבצר ליד כיכר הרפובליקה יש חניון תת קרקעי גדול ממנו המרחק למבצר כמה דקות הליכה בעליה. במעלה הדרך למבצר ישנם שני חניונים קטנים שנמצאים דקה או שתיים של הליכה מהמבצר אך בימים עמוסים הם יהיו מלאים. אפשר לעלות לבדוק ומקסימום לרדת חזרה לחניון הגדול. בנוסף, סביב גלעין העיר העתיק המון מקומות חניה. גם באזור תחנת הרכבת והאוטובוסים חניה גדולה וחינמית ליד הנהר.
תחבורה ציבורית לטומאר
רכבת – היתרון בהגעה ברכבת אל טומאר הוא שתחנת הרכבת שלה נמצאת ממש בעיר העתיקה ובסמיכות לאתרים המעניינים בעיר. לכן אם מגיעים בתחבורה ציבורית זוהי האופציה הטובה ביותר וודאי מליסבון.
ישנן רכבות ישירות מליסבון מתחנת סנטה אפולוניה (Santa Apolónia) – זמן הנסיעה כשעתיים. אם לא ישירות אז עם החלפה קצרה באנטרונקמיינטו (Entroncamento) שכשמה כן היא – צומת מרכזי בעמק נהר הטחו. רכבות מפורטו מצריכות החלפה באנטרונקמיינטו ואורכות למעלה משלוש שעות נסיעה.
אוטובוס – תחנת האוטובוסים המרכזית נמצאת באותו מקום בו נמצאת תחנת הרכבת ובסמיכות למרכז העיר ולאתרים המעניינים בטומאר. ישנם אוטובוסים רבים של החברה הלאומית רדה אקספרסוס (Rede Expressos) במהלך היום לליסבון לתחנת סטה ריוס (Lisboa Sete Rios), הנסיעה אורכת שעה וארבעים וחמש דקות.
בעיר עצמה שלושה קווים וגם עוד כמה קווים לכפרים ולעיירות בסביבתה בחברה המקומית רודאוויאריה דה טחו (Rodoviária do Tejo).
כדאי לדעת על טומאר
טומאר היא עיירה ימי ביניימת ממש במרכז פורטוגל שהתפתחה סביב מנזר הצלוב שהוא אתר מורשת חשוב מאוד בפורטוגל. כיום בעיר וסביבתה מתגוררים כ-40 אלף תושבים והיא עיר מסודרת, נקייה ומאוד ירוקה. היא קרובה יותר לליסבון מאשר לפורטו וכמעט כל מי שיוצא לטיול ברכב באחד המסלולים מליסבון אל מרכז או צפון פורטוגל יעבור בעיר ולוּ לכמה שעות.
טומאר שוכנת מעל עמק הטז'ו הפורה והיא עיר עם מזג אוויר נהדר באביב ובקיץ וסגרירי בחורף. כמובן שהקיץ עדיף לביקור, אך גם בחורף יש בה קסם מיוחד כאשר העננים האפורים מהווים תפאורה נפלאה למבצר הימי ביניימי השולט על העיר ממרום.
אל טומאר באים תיירים רבים בטיולי יום מעיר הנופש נאזרה היחסית סמוכה וגם מליסבון. אך הנסיעה מליסבון אל טומאר אורכת כשעה וחצי ויש לקחת זאת בחשבון. מוקד המשיכה העיקרי בעיר הוא מבצר הצלוב אך גם טיול ברחובותיה הצרים והמקסימים ישובב כל נפש.
כמו כן, לנו היהודים ביקור בבית הכנסת העתיק ביותר בפורטוגל, יהווה אתר חובה בטומאר ודאי שהוא קרוב לכל שאר האתרים המעניינים בעיר.
מתחם 'מבצר הצלוב' הטמפלרי | Convento de Cristo
זהו ה-אתר בעיר ואחד האתרים הכי גדולים וחשובים במרכז פורטוגל.
מסדר האבירים הטמפלרים נוסד על הר הבית בירושלים על ידי צלבנים אירופאים בשנת 1118 ומכאן שמו – מקדש – טמפל. האבירים הצלבנים נערצו במהלך ימי הביניים במערב כמגיני המקומות הקדושים בארץ הקודש. שיטות הלחימה המתקדמות שפיתחו הצלבנים בארץ ישראל נוכח הלחץ שהיו נתונים בו מידי המרחב המוסלמי הפכו אותם ללוחמים עזי נפש. בנוסף, שיטות הביצור המתקדמות שפיתחו הצלבנים ייוצאו לאירופה ובין היתר לפורטוגל הקתולית שהיתה בעיצומה של הרה-קונקיסטה.
במאות ה-12 וה-13 אבירי המסדר הטמפלרי סייעו רבות למלכי פורטוגל במלחמותיהם נגד המורים. בתמורה קיבלו הטמפלרים שטחים נרחבים והשפעה פוליטית בממלכה הצעירה. בראשית המאה ה-14 האפיפיור הצר את צעדיו של המסדר הטמפלרי בכל רחבי אירופה בשל סכסוכים פנימיים בין המוסדות הקתולים.
אך מלך פורטוגל דניש (Dinis) שהיה אסיר תודה למסדר האבירים החליט פשוט לשנות את שמו למסדר הצלוּב (Ordem de Cristo) ובכך לעקוף את תקנות האפיפיור. לכן מאז נקרה המבצר 'הצלוב' כשם המסדר.
המסדר וראשיו הפכו אז ב-1356 את טומאר למטה הראשי שלהם והרחיבו את המבצר למה שאנו רואים היום. החל משלהי המאה החמש עשרה בתקופת המלך מנואל הראשון, נוספו לאורכו ולרוחבו של המבצר עבודות גילוף באבן בצורות פסלי אדם וצמחייה וכן בצורות גאומטריות, כולן בסגנון המנואליני המוגזם.
קפלת גבירתנו מקונססאו | Ermida de Nossa Senhora da Conceição
בדרך אל המבצר ולמרגלותיו נמצאת הקפלה הקטנה והמקסימה הזאת. הקפלה הרנסאנסית נחנכה ב-1550 ושימשה כבית הלוויות.
מבחוץ היא נראית צנועה ופשוטה למדי עם קירות אבן חלקים וסימטרים. אך בפנים ההקפדה על הפרטים ניכרת מהעמודים הקורינתיים המעוטרים התומכים אותה, ועד התקרה המקושטת בתחריטים של צורות גאומטריות ומיני צמחייה.
חלקי המבצר:
- המבצר והחומות (Castelo de Tomar) – נבנו החל מ-1160 בראש הגבעה השולטת על הנהר. זהו המבצר הטמפלרי המקורי שההשראה לבנייתו הגיע מארץ ישראל הצלבנית. בחומות מגדלי תצפית מעוגלים ש'ייובאו' מארץ ישראל לאירופה כשיטת ביצורים חדשה וחזקה יותר מהמרובעת.
- הרוטונדה – צ'רלואה (Charola) – הכנסיה העגולה של המנזר היא החלק הישן ביותר ממבני הדת שבמתחם והיא נבנתה במאה ה-12. הצ'רלואה הבנוייה בצורת תוף בן 16 פאות היתה הכנסיה של האבירים, ויש חוקרים הסבורים שהיא נבנתה בהשראת כנסיית הקבר בירושלים.
- הספינה של הכנסיה (nave) – נבנתה בהמשך לצ'רלואה והחל משנת 1510 ציווה המלך מנואל הראשון לשפץ אותה ביסודיות ולהוסיף לה עיטורים בסגנון התקופה – סגנון מנואליני – שהוא שילוב בין גותי מאוחר לרנסאנסי.
- החלון המנואליני (Chapter House Window) – נמצא בקצה ספינת הכנסיה הפונה לחצרות. החלון מקושט בהגזמה ומיוחד במינו ולכן מעורר השראה במבקרים במתחם.
- החצר הפנימית הגדולה – נקראת גם קלוייסטר ז'ואאו השלישי – נבנתה החל משנת 1550 בידי דיוגו דה טוראלבה (Diogo de Torralva) בסגנן איטלקי מובהק. החצר נראית כאילו פוסלה ולא נבנתה, והיא המרשימה מכולן. שימו לב לגרמי המדרגות המיוחדים בכל אחת מארבע פינותיה.
- שלוש החצרות הנוספות (קלויסטרים) נבנו גם הן במאות ה-15 וה-16. חצר בית הקברות בה קבור אחיו של מגלה הארצות ואסקו דה גאמה שהיה דמות מרכזית במסדר הצלוב. חצר הכביסה בה רחצו הנזירים את בגדיהם, וחצר סנטה ברברה אליה פונה החלון המנואליני המפורסם של הכנסיה.
אטרקציות ואתרים מעניינים נוספים בטומאר
כיכר הרפובליקה | Praça da República
הכיכר הראשית של העיר. רחבת הכיכר משובצת במעויינים בצבעי שחור לבן הכה אופיינים לחיפוי המדרכות והכיכרות בפורטוגל.
הכיכר מאוד נעימה לישיבה באחד מבתי הקפה או המסעדות שלה, ומעולה לצילום על רקע הבניינים ההיסטורים שבה. באמצע הכיכר פסלו של מייסד העיר האביר הטמפלרי גואלדים פאיס (Gualdim Pais) ובפאה המערבית עומד בניין העיריה שמאחוריו נישא המבצר.
אל הכיכר או מהכיכר יוצא רחוב סרפה פינטו (Rua Serpa Pinto) שהוא רחוב הקניות של טומאר.
כנסית סאו ז'ואאו באטיסטה | Igreja de São João Baptista
הכנסיה נמצאת בכיכר הרפובליקה מול בניין העירייה. הכנסיה נבנתה לראשונה במאה ה-15. אך המבנה הנוכחי במלוא הדרו נבנה ביוזמת מלך פורטוגל מנואל הראשון ('בר המזל') ונחנך בשנת 1520.
הכנסיה נבנתה בסגנון מנזרי היחפנים (Mendicant) עם מגדל הפעמונים הגדול מצד שמאל. חזית דלת הכניסה הבולטת מהקיר מרשימה מאוד ויופיה ניכר מכל פינה בכיכר.
בפנים מעל הדוכן, מקבץ ציורים של צייר הרנסאנס הפורטוגזי החשוב גרגוריו לופז (Gregório Lopes). בנוסף בפנים כמה קירות עם אזולז'וס (ציורים על קרמיקה) גאומטרים מוקדמים.
בית הכנסת | Sinagoga de Tomar
בית הכנסת בטומאר הוא העתיק ביותר בפורטוגל ששרד. הוא אינו פעיל ומשמש כיום כמוזיאון קטן. הוא מרוחק שתי דקות הליכה מכיכר הרפובליקה ונמצא ברחוב ז'ואקים ז'אסינטו (R. Dr. Joaquim Jacinto 71B).
הדבר הראשון שתרגישו כשתכנסו בין כותלי בית הכנסת הוא הניגוד הבולט בין החזית הצנועה ואפילו המוסתרת שבחוץ לבין החלל הגבוה והמעוצב שבפנים. כמו בתי כנסת אחרים ברחבי העולם הקתולי של התקופה ההיא, שמר גם זה על צניעות כלפי הרחוב, מהסיבות הברורות לנו היהודים.
בית הכנסת בטומאר היה פעיל במשך כמה עשרות שנים בודדות, שכן לאחר צו גירוש יהודי פורטוגל ב-1496 הפכו היהודים בממלכה לאנוסים וכל פעילות דתית נעשתה במחתרת. המבנה החל לשמש למטרות אחרות בידי הגויים וכנראה בשל כך הוא גם השתמר, ונחשב לשמור ביותר בפורטוגל. מאז ועד 1923 הוא החליף ידיים ושימש למטרות שונות אך כבר לא היה בית כנסת של יהודים ולכן גם לא נהרס כמו אחרים.
ב-1923 רכש את המבנה יהודי ממוצא פולני בשם שמואל שוורץ שהיה מהנדס היסטוריון וארכיאולוג שהתעניין ביהדות פורטוגל. הוא רכש את המבנה לאחר שכמה שנים קודם לכן מצאו ארכיאולוגים פורטוגלים עדויות שהבנין הוא אכן בית הכנסת המקורי של טומאר. שוורץ שיקם ושחזר את המבנה וב-1939 ותרם אותו לעירייה במטרה לשמרו כמוזיאון שנקרא "בית אברהם זכות" (Museu Luso-Hebraico de Abraham Zacuto) על שם האסטרונום היהודי מקסטיליה בן המאה ה-15 ששירת את מלך פורטוגל.
בפנים התקרה הגבוהה נתמכת בארבעה עמודים המסמלים את ארבע האמהות, מארבעת העמודים אל הקירות תומכות שתים עשרה קשתות המסמלות את שנים עשר השבטים. חלק מתצוגת המוזיאון שבבית הכנסת הן מצבות וכתובת יהודיות שנאספו ברחבי פורטוגל. הבולטת שבהן היא לוחית עם כיתוב מבית הכנסת העתיק שחרב בליסבון המתוארכת לשנת 1307. בשנים האחרונות נחשף ליד בית הכנסת גם מקווה עתיק.
מוזיאון קופסאות הגפרורים | Museu dos Fósforos
אספן מקומי של קופסאות גפרורים הלך לעולמו ומשפחתו לא ידעה מה לעשות עם האוסף העצום. בהחלטה משותפת תרמה המשפחה את האוסף לעיריית טומאר שהקצתה לו אכסנייה נאה קרוב למרכז העיר. התוצאה היא מוזיאון עם קרוב ל-45 אלף קופסאות גפרורים ממעל ל-100 מדינות.
לצעירים שביניינו אפשר לספר שבעבר, כשהעישון עוד היה חזון נפרץ בתי עסק נהגו להדפיס את הלוגו שלהם ואת שמם על קופסאות גפרורים ולחלקן כדרך לשימור לקוח ופרסום. מכאן המגוון העצום שנמצא באוסף הזה, שהוא פיסת היסטוריה מודרנית מעניינת וחוץ מזה מפלט נפלא ביום גשום.
במבנה המוזיאון ישנה גם סדנה בה אמנים מציירים על קרמיקה בשיטות הפורטוגזיות המסורתיות (Oficina da Olaria e da Azulejaria). ניתן לראות אותם בפעולה ואם בכוונתכם לקנות כמה אריחים זהו המקום לעשות זאת.
כנסיית מריה של כרם הזיתים | Igreja de Santa Maria do Olival
בעברו המזרחי של נהר הנאבאוו (Rio Nabão) נמצאת הכנסיה עם הרחבה הגדולה שלפניה. הכנסיה נבנתה במקום בו היה הפנתאון של מסדר האבירים הטמפלרי בעיר במאה ה-12. במקום נמצא קברו של מייסד העיר גואלדים פאיס כמו גם של כמה חברי מסדר אחרים.
בהתאם למסורת הנוצרית של הקמת כנסיות סביב קברי קדושים, במאה ה-13 נבנה המבנה הנוכחי בסגנון גותי מוקדם השומר על פשטות והוא משמש ככנסיה מאז ועד היום. חלון הרוזטה מעל דלת הכניסה הוא המוצג הבולט ביותר בכנסיה הצנועה.
סביב הכנסיה גן נאה ורחבת הכניסה הגדולה משווה לאזור חשיבות רבה כיאה למקום קבורתו של האב המייסד של העיר. מגדל הפעמון שמופרד באופן לא רגיל מהכנסיה היה במקור מגדל שמירה. אך הוא הוסב במאה ה-16 למגדל הפעמונים של הכנסיה.
הכנסיה וכל המתחם עבר שיפוץ ושחזור גדול במאה ה-20 ולכן היא נראית כה יפה וסימטרית.
פארק שבע הגבעות | Mata Nacional dos Sete Montes
הפארק למרגלות המבצר הוא אחד הפארקים העירוניים היפים בפורטוגל. הפארק משלב גינה ויער גדול סביבו והוא נהדר לצעידה אך גם לביקור קצר לפני או אחרי המבצר. בעבר שימש המקום כגינות ירק ושדות עבור חברי המסדר והיתה גישה אליו ישירות מהמבצר.
כיום הכניסה אל הפארק היא מהקצה המערבי של השדרות המרכזיות קאנז'ידו מאדוריירה (Av. Dr. Cândido Madureira) מול מרכז המידע לתיירים. הכניסה משולבת כהמשך לשדרות הרחוב, מהן עוברים דרך השער היפה אל הגינה הסימטרית, המורכבת משיחים מסותתים עם ערוגות קטנות וכיכרות בינהם. בהמשך ומסביב מתחיל היער בו ישנם כמה שבילי הליכה מסומנים.
בסופי שבוע שמשיים הפארק מתמלא במשפחות מקומיות הבאות לערוך פיקניק בצל העצים או על המדשאות.
האקוודוקט | Aqueduto dos Pegões Altos
את הקצה של האקוודוקט הנכנס אל המבצר ניתן לראות מהמתחם עצמו בסמוך לחצר המערבית. אך אם רוצים לראות את החלק הארוך יותר שעובר מעל הוואדי על הקשתות הכפולות, יש לנסוע מרחק 5 דקות נסיעה מהעיר. ניתן פשוט לרשום בוויז את שם הכפר הסמוך בראזוייס (Brasões) ומרבית הדרך אליו שנמשכת כעשר דקות עוברת במקביל לאקוודודט עם כמה נקודות תצפית ועצירה לידו.
בעוד המים האגורים במבנה המבצר המקורי הספיקו לצרכי המבצר עצמו, בשלהי המאה ה-16 החליט מלך ספרד פליפה השני (שנהיה גם למלך פורטוגל החל מ-1580) להרחיב את אספקת המים למנזר על מנת להתחיל ולעבד את השטחים שסביב. פליפה השני בתוקף היותו מלך פורטוגל גם קיבל את התואר ראש מסדר הצלוב ולכן היה לו חשוב להגדיל ולפאר את המבצר – מה שהצריך אספקת מים נוספת.
האקוודוקט אל המבצר החל להיבנות בשלהי המאה ה-16 ובנייתו הסתיימה בשנת 1619. הוא בחר בארכיטקט יליד בולוניה פליפו טרצי (Filippo Terzi) לתכנן את האקוודוקט ועוד אגפים במבצר והעבודות החלו. התוצאה היא אמת מים באורך שישה קילומטרים שהובילה מים בתעלה שנתמכה במאות קשתות, ששמרו על השיפוע הנכון מעל כמה וכמה גיאיות עד שהגיעו אל גבעת המבצר.
לכבוד סיום הבניה וחיבורו אל הקיר הדרומי של חומת המבצר הוקמה המזרקה בחצר המרכזית שסימלה את שפע המים.
המוזיאון לאומנות בת זמננו בטומאר | Núcleo De Arte Contemporânea
המוזיאון הקטן נמצא בקצה הצפוני של העיר העתיקה ליד הגשר המוליך אל פארק מוּשו (Parque do Mouchão). המוזיאון מציג, כקונטרסט לעיר בעלת האתרים העתיקים הרבים, אומנות מודרנית וסוריאליסטית של אמנים פורטוגזים בני המאה ה-20.
הוא נוסד ב-2004 כאשר מבקר האומנות והפרופסור ז'וזה אגוסטו פרנסה תרם את אוסף האומנות הפרטי שלו שכלל ציורים, פסלים, צילומים ורישומים לעיריית טומאר במטרה שתיתן להם אכסניה ראויה.
התוצאה היא חוויה מאוד קונטמפוררית וצבעונית ושווה לעצור לשעה קלה בדרך אל אחד היעדים ההיסטורים של העיר.
הנוף הציורי מגשר וולה | Ponte Velha
לא הרחק מהמוזיאון לאומנות בת זמננו נמצא הגשר העתיק מעל נהר הנאבאוו. מהגשר ובעיקר מצידו השני נשקפת תמונה מהממת. הנהר באזור הגשר הינו ברוחבו המירבי ולכן נראה כמו אגם קטן הזורם בין מבני העיר הלבנים עם הגגות האדומים. שווה מאוד לחצות את הגשר ולצלם את התמונה המושלמת של העיר הפורטוגלית היפה והמסודרת – טומאר.
כנ"ל גם מהגשר הקטן ממש מול המוזיאון לאומנות בת זמננו העובר אל פארק מוּשו. מהפארק ניתן לראות את אותו הנוף מזווית אחרת.
אירועים בטומאר
פאסטה דוס טאבוליירוס – 'המגשים' | Festa Dos Tabuleiros
הפאסטה דוס טאבוליירוס מתקיימת כל 4 שנים בראשית חודש יולי ובמשך כעשרה ימים. מוקד הפסטיבל הוא בכיכר הרפובליקה וברחובות הסמוכים שכולם מתקשטים לכבודו. שיא הפסטיבל במצעדים בהם נערות לבושות בלבן נושאות עלל ראשן מערומי כיכרות לחם וביניהם פרחים. הלחמים מסודרים מגשים על גבי מגשים ומכאן מקור השם של הפסטיבל טאבוליירוס (מגשים בפורטוגזית).
הפסטיבל הוא אירוע ענק ולבד מהתהלוכות וקישוטי העיר בפרחים, מתקיימות לאורך היום והערב הופעות שונות וטקסים שונים בכל רחביה.
הפסטיבל הבא ייערך ביולי 2027. בעת הפסטיבל כל העיר לובשת חג והרחובות מקושטים באינספור פרחים. במהלך ימי הפסטיבל מגיעים מאות אלפי מבקרים לטומאר ולכן כדאי מאוד להיערך לביקור מראש ובמעוד מועד.
