סינטרה – חבל הארמונות ליד ליסבון

סינטרה | Sintra היתה מפלט הקיץ של מלכי פורטוגל לאורך דורות. יש בה מצבור לא קטן של ארמונות ומבנים מרשימים. שלושה בולטים מעל כולם, ארמון פנה, מבצר המוּרים וקינטה דה רגליירה. קרבתה של סינטרה לעיר הבירה – כחצי שעה נסיעה – תרמו להפיכתה לאתר שכמעט כל מי שמגיע לליסבון יעבור בו. סינטרה היא היעד מספר 1 לטיול יום מליסבון. למרות העליות והמורדות והמרחק בין האתרים השונים, נוהרים מדי יום אלפי תיירים לראות את חבל הארמונות של פורטוגל ומשתדלים להספיק כמה שיותר. סינטרה היא השילוב המושלם בין טבע ירוק לאתרים היסטורים ומונמנטליים, שההליכה ביניהם היא אטרקציה בפני עצמה.

כמה ימים כדאי לטייל בסינטרה?

סינטרה היא יעד טיול היום הכי פופולארי מליסבון, אבל יהיה קשה לבקר בכל אתריה ביום אחד. לכן יום טיול אמנם יספיק לבקר בשנים שלושה מהמוקדים העיקריים ארמון פנה, מבצר המורים וקינטה דה רגליירה, אך בין כל האטרקציות האחרות יש לברור.

6 אתרים ואטרקציות שחובה לראות ולעשות בסינטרה

1. ארמון פֶּנָה הצבעוני והמשגע | Palácio Nacional da Pena
2. מבצר המוּרים וטיול על חומותיו במעלה הגבעה | Castelo dos Mouros
3. קינטה דה רגליירה – הארמון, הגנים והמדרגות | Quinta da Regaleira
4. הארמון הלאומי של סינטרה | Palácio Nacional de Sintra
5. נסיעה חוויתית בטוק טוק בין האתרים | Tuk Tuk Sintra
6. ארמון וגני קֶלוּז' – בין ליסבון לסינטרה | Palácio Nacional e Jardins de Queluz

 

 

איך להגיע לסינטרה?

הגעה עם רכב שכור

הגעה עם רכב אפשרית אל סינטרה, אבל אזור האתרים מוגבל רק לרכבים מורשים. לכן אם מגיעים אם רכב יש לחנות אותו בכניסה ומשם להתנייד באחד מאמצעי התחבורה הפנימיים (טוק-טוק, אוטובוס , אובר) או ללכת רגלית שהיא אופציה נהדרת אך גוזלת הרבה זמן ולא אפשרית עבור כל אחד.

תחבורה ציבורית

הדרך הטובה והזולה ביותר להגיע מליסבון לסינטרה היא ברכבת. ממרכז העיר יוצאים מתחנת רוסיו | Lisboa Rossio אך יש רכבות גם מעוד תחנות ראשיות. הנסיעה אורכת כ-40 דקות מתחנת רוסיו. חשוב מאוד לשמור את הכרטיס איתכם כיוון שיש כרטיסנים כמעט בכל רכבת אל סינטרה. כדאי מאוד גם לקנות מראש כרטיס הלוך חזור אם אתם חוזרים לליסבון.

משפחות יכולות לנסוע גם במונית/אובר, זה יהיה יותר יקר אבל התוספת לא מאוד גדולה וכמובן שהנסיעה תהיה יותר נוחה.

טיסות לסינטרה

סינטרה נמצאת כחצי שעה ממרכז ליסבון ואפשר להגיד שהיא פרבר של עיר הבירה. לכן טיסות לסינטרה הן בעצם טיסות לליסבון. שדה התעופה של ליסבון | Aeroporto Internacional de Lisboa Humberto Delgado הוא השדה המשרת גם את סינטרה.

התניידות בתוך סינטרה

אולי הדבר הכי החשוב אליו צריכים להיות מודעים טרם ההגעה לסינטרה, הוא שהמעבר בין האתרים השונים אינו פשוט. מרבית המבקרים בסינטרה מגיעים בתחבורה ציבורית מליסבון וגם אם מגיעים ברכב, אזור הארמונות מוגבל לנסיעת רכבים מורשים בלבד.

הארמונות והאתרים נמצאים על הגבעות בין היערות ולכן המרחק בינהם גם אינו רב כרוך בירידה ועליה. זה גם גוזל זמן וגם לא קל וודאי אם חם או אם יורד גשם.

למעט הליכה ברגל, ההתניידות בין האתרים גם עולה עוד כסף. אז גם כאן, אם מוכנים לכך מראש, לא מתבאסים ובאמת סינטרה כל כך מיוחדת שזה מצדיק את ההוצאה עבור רבים.

להלן האופציות להתניידות בין האתרים השונים בסינטרה:

1. אוטובוס ציבורי – לכאורה ישנו אוטובוס ציבורי העובר בין האתרים. אבל הוא מאוד לא יעיל ובשום פנים ואופן אין להתפתות ולקנות את הכרטיס היומי היקר. האוטובוס יוצא מתחנת הרכבת של סינטרה ואם תפסתם אותו בה, אז הכל בסדר. הבעיה מתעוררת כאשר יוצאים לדוגמא מארמון פנה ורוצים להמשיך אל קינטה דה רגליירה. אז מגלים שראשית יש תור ארוך, ושנית האוטובוס מגיע בדרך כלל כבר מלא ולכן לא עוצר, ונאלצים לחכות לאוטובוס הבא. לכן אנחנו חושבים שרק אם תופסים את האוטובוס בדיוק שיוצאים מתחנת הרכבת שווה לעלות עליו וגם אז רק עם כרטיס לנסיעה בודדת.
2. טוק-טוק – אחד הדברים המגניבים בסינטרה הוא שירות מוניות הטוק-טוק המוביל אותכם בין האתרים. הוא לא זול, וכנראה שפרנסי העיר מצמצמים בתחבורה הציבורית כדי שלתושבים תהיה יותר עבודה. אבל השירות יעיל ואם יודעים מראש שההתניידות בין האתרים עולה עוד כסף ומוכנים לכך אז גם לא מרגישים שזו מלכודת תיירות.
3. אובר/בולט | Uber/Bolt שירותי תחבורה שיתופית – כמו בליסבון גם כאן בסינטרה אובר ובולט מאוד פופולרים. זה אולי נשמע מוזר לקחת אובר למרחק כה קצר, אבל זה מאוד יעיל כאן בסינטרה ויאפשר לכם להספיק יותר אתרים. כדאי לחפש כבר כמה דקות לפני שאתם יוצאים מהאתר, כיוון שלפעמים יש עומס.
4. ברגל – הכי זול, הכי בריא והכי חוויתי אבל גוזל הרבה זמן וגם לא מתאים לכל אחד. בסינטרה הרבה אתרים ולכן אם רוצים להספיק לראות הרבה בלתי אפשרי לעשות זאת ברגל ביום אחד. יחד עם זאת אם קובעים מראש שהולכים רק לחלק מהארמונות בהחלט אפשרי ברגל. אבל שוב לא מתאים לכל אחד בשל העליות והירידות.

תכנון מסלול בסינטרה

מרבית המטיילים אינם רוצים להחמיץ את ארמון הפנה, המבצר המורי והקינטה דה רגליירה. אנחנו חושבים שגם הארמון הלאומי השמור להפליא הוא אתר חובה (וגם מאוד קרוב למרכז העיר) אבל בסינטרה בדרך כלל ממהרים.

קשה להגיד בדיוק איך לתכנן את המסלול כי זה גם מאוד תלוי באיזו שעה מגיעים ובעומס על האתרים. באביב ובקיץ סינטרה תמיד מפוצצת בתיירים ולכן ההצעה שלנו היא או לצאת מליסבון ממש מוקדם ולהיות כבר באתר הראשון עם הפתיחה בין 9 ל-9 וחצי. או למי שחשוב לו להספיק את מירב האטרקציות אפילו להגיע ערב קודם וללון בסינטרה. כך אולי אפילו להספיק משהו באחה"צ המאוחר של היום שלפני.

לחיפוש מקום לינה בסינטרה הקליקו כאן…

בכל מקרה חשוב לזכור שארמון הפנה והמבצר המורי הם סמוכים יחסית זה לזה. ומרכז העיר, הארמון הלאומי (נאסיונל) וקינטה רגלרייה יחסית סמוכים. אז יש לתכנן את המסלול בהתאם.

כדאי לדעת על סינטרה

סינטרה היא עיר ומחוז חצי שעה צפון מערבה מליסבון. באזור ממשיכות הגבעות של ליסבון ומגיעות לשיאן. הן מכוסות יערות ירוקים המגיעים כמעט עד האוקיינוס האטלנטי וקאבו דה רוקה במערב המחוז – הנקודה המערבית ביותר ביבשת אירופה. מדרום למחוז סינטרה נמצא הפרבר היוקרתי קשקאיש שגם הוא יעד אהוב במיוחד על תיירים המגיעים לליסבון כטיול יום.

עם כיבוש ליסבון על ידי אפונסו הנריקש מייסד פורטוגל בשנת 1147 נכנעו המוסלמים בסינטרה ומאז היא בידיים נוצריות. בשל סמיכותה לליסבון היתה לה חשיבות אסטרטגית. אך קרבתה לליסבון והיערות העבותים על גבעותיה הם שמשכו את מלכי פורטוגל לאורך הדורות לבנות בה את בתי הקיץ שלהם. כך יכלו לצאת לצייד ולנפוש באוויר הצלול מבלי להתרחק יותר מדי מהבירה הגדולה.

כיום, תיירים המגיעים אל ליסבון הנהדרת אך הסבוכה והעמוסה נוהרים אל סינטרה על פי רוב לטיול יום. טיול בסינטרה הוא בעצם השילוב המושלם של הליכה בטבע יחד עם ביקור במבנים מונומטאלים ואתרים היסטורים. נראה שמה שאהבו המלכים לפני מאות שנים עדיין אהוב על אנשים כיום, וסינטרה בהחלט מספקת התאווררות קלה משאון העיר של הבירה הגדולה.

מרכז העיר של סינטרה

אל מרכז העיר של סינטרה מגיעה הרכבת מליסבון – שימו לב יש שתי תחנות – שהאחרונה היא קרובה יותר לאתרים. לאור העובדה שסינטרה מושכת המון תיירים. נפתחו במרכז העיר הרבה מסעדות ובתי קפה לאורך מרבית הצירים המרכזיים. באופן מפתיע רובם ברמה גבוהה והם אינם מלכודות תיירים, אלא באים לשרת האת הצורך הברור של התייר.

מרכז העיר וארוחת צהריים בו, יהיו תחנה נהדרת במסלול בסינטרה, אחרי ארמון הפנה ומצודת המורים ולפני הקינטה רגליירה או להיפך.

במרכז העיר גם מלונות רבים שבהם כדאי ללון אם החלטתם להגיע אל סינטרה ערב לפני כדי להספיק כמה שיותר. או אם בכלל מחליטים להישאר בסינטרה יומיים שלושה ולצאת לטיולים בטבע שמסביב ובאתרים נוספים.

למציאת מלונות בסינטרה לחצו כאן…

ארמון פֶּנָה | Palácio Nacional da Pena

האתר המפורסם והצבעוני ביותר בסינטרה. חשוב לדעת שהאתר עמוס מאוד כמעט תמיד ובעיקר בימי הקיץ. זו גם הסיבה שכדאי לקנות כרטיס כניסה מראש. אנחנו חושבים שכדאי להגיע אל האתר בזמן פתיחתו בבוקר או אחרי הצהריים מה שיאפשר גם תכנון מסלול טוב יותר בסינטרה.

הארמון שנראה כמו טירה מפארק שעשועים חדש יחסית והחל להיבנות בשנת 1840 ביוזמתו של המלך פרננדו השני (Fernando II). המלך היה נסיך גרמני שהתחתן עם מריה השניה מלכת פורטוגל (Maria II). הוא היה ידוע כאמן בעצמו, חובב אומנות ואינטלקטואל. הוא היה זה שיזם את הפרוייקט השאפתני של בניית ארמון קיץ חדש לבית המלוכה בסינטרה.

הארמון נבנה בראש אחת הגבעות של ה'סיירה דה סינטרה' (הרכס של סינטרה) היכן שקודם לכן היה מנזר קטן. פרדיננד או פרננדו השני כפי שכונה בפורטוגל, שכר את שירותיו של האדריכל הגרמני פון אשטוויגה (von Eschwege). הוא הטיל עליו את משימת חייו לבנות עבורו את ארמון החלמות תוך שימוש בצבעים עזים ובולטים. בניית הארמון נמשכה 45 שנה כאורך שארית חייו של המלך פרדיננד והסתיימה ב-1885.

בני המלוכה, שמאות שנים החזיקו בארמונות קיץ בסינטרה. לא זכו להנות מארמון הפנה הצבעוני והחדש יותר מדור אחד. ב-1910 עם הכרזת הרפובליקה עבר הארמון לידי המדינה ומאז משמש כמוזיאון.

מוזיאון שהפך לאטרקציה המרכזית בסינטרה ולטיול היום הפופולארי ביותר מליסבון הבירה הסמוכה.

כשנכנסים אל הארמון הגדול לא כדאי להחמיץ את האגפים הבאים:

• שער הכניסה המונמנטלי | Porta Monumental – שער הכניסה העבה והמבוצר עם שני הצריחים הקטנים והמרשימים מעליו.
• חדר האוכל והמזווה |  Sala de Jantar e Copa – בהם ניתן לראות את כלי האוכל ועליהם סמל משפחתו של המלך פרננדו השני.
• חדר השינה של פרננדו השני | Quarto de D. Fernando – החדר נבנה במגדל האדום והמרובע המשקיף אל מבצר המורים. פרננדו השני תכנן אותו עבורו ועבור אשתו המלכה מריה השניה. אך היא נפטרה טרם הושלם הבניין.
• חדרו של מנואל השני | Aposentos de D. Manuel II – החדר תחת הכיפה של המגדל הגבוה והצהוב של הארמון. הוא חדר עגלגל עם תקרה מעוטרת בתבליטי טיח. מנואל השני היה אחרון מלכי פורטוגל.
• שער טריטון | Terraço do Tritão – השער היפהפה במרכזו פסלו של טריטון, בנו של אל הים פוסידון שחציו אדם וחציו דג. זהו אלמנט אדריכלי נאו-קלאסי שהיה חביב על פרננדו השני. שימו לב לאריחים לאורך תומכות השער.
• החדר הערבי | Sala de Visitas – נקרא גם חדר המבקרים. עוצב בסגנון מוסלמי עם קשתות לבנות ועיטורי תקרה מרובים.
• החצר הפנימית – הקלויסטר המנואליני המקורי | Claustro Manuelino – זו היתה החצר הפנימית של הנזירים במנזר על חורבותיו נבנה הארמון. פרננדו השני החליט לשלב אותו בארמון החדש. הקלויסטר קטן ומרשים עם שתי קומות וריצוף מקסים.
• הסלון הגדול | Salão Nobre – במקור היה בו גם שולחן ביליארד ולכן הוא נקרא גם חדר הביליארד. הסלון נועד עבור בני המלוכה לאירוח. שימו לב לספות הנוחות וגם לנברשת בעלת 72 הקנים.
• טיילת החומות | Caminho de Ronda – סביב הארמון ישנה דרך מרוצפת שהיא מעין טיילת בין מרפסות מחוברות, בהן יכלו המלכים ללכת ולצפות בנוף המרהיב מכל עבר.

 

מבצר המוּרים והחומות | Castelo dos Mouros

מעבר לתצפיות הנהדרות, החומות וההיסטוריה, אחת הסיבות שמבצר המורים פופולארי בביקור בסינטרה, היא שהוא משתלב במסלול אל ארמון פנה. הארמון שהוא האטרקציה מספר 1 בסינטרה ונמצא ממש על הגבעה מול המבצר.

לאחר שיורדים מארמון פנה או לפני שעולים אליו נמצאת הכניסה אל מבצר המורים. מהכניסה עולים רגלית בעליה בערך רבע שעה עד עשרים דקות ומגיעים אל המבצר. העליה דווקא לא מאוד קשה לטיפוס והיא עוברת בין עצים ונקודות תצפית נהדרות, אבל היא עדיין ארוכה ולכן לא תתאים לכל אחד.

המצודה או המבצר השולט על העיר העתיקה עברו לידיים פורטוגזיות בשנת 1147 לאחר כיבוש ליסבון מהמוּרים. המבצר נבנה לראשונה כמאה שנים לפני כן על ידי המוסלמים – המורים ולכן הוא נקרא כך.

כשמגיעים אל ראש הגבעה האגפים הראשונים עוד איכשהו נגישים בקלות אבל לאזורי התצפית והחומות הגבוהות כבר צריך לעלות הרבה מדרגות.

האטרקציה המרכזית במבצר המורים היא המסלול על חומותיו. זהו בהחלט מסלול נהדר המחזיר אותנו אלף שנה אחורה, והנופים ממנו אל היערות וארמון פנה הם מקסימים. אבל החומות יכולות להיות מסוכנות! ראשית כי הצד הפנימי שלהן נמוך, בדומה לחומות באובידוש שם אין מעקות בכלל, ושנית בגלל הרוח העזה הנושבת כמעט תמיד במעלה הגבעה. לכן צריך מאוד להיזהר בעיקר כאשר האתר עמוס. מי שמטייל עם ילדים קטנים יש לשקול בכלל אם לעלות אל המסלול.

חוץ מהחומות המשוננות והתצפיות אל ארמון פנה הסמוך. כדאי לשים לב גם אל בור המים מהתקופה המורית (Cisterna) שמוצג בצורה נאה.

מהמבצר ישנו נוף נהדר אל מרכז העיר של סינטרה, כמו גם על הפאלאסיו דה פֶּנָה וכמובן אל האוקיינוס שנמצא כ-7 קילומטרים קו אווירי מסינטרה.

 

קינטה דה רגליירה – הארמון הגנים והבאר המסתורית | Quinta da Regaleira

הארמון למרות מראהו העתיק נבנה בראשית המאה העשרים. סביבו גנים גדולים והוא האתר השני הכי מתוייר בסינטרה. הארמון עצמו אינו גדול וגם חלקים רבים ממנו אינם פתוחים לקהל. הביקור בקינטה דה רגלרייה יהיה בעיקר בגנים ובמבנים הקטנים סביב הארמון. רצוי לקחת מפה בכניסה לאתר כיוון שהגנים גדולים למדי.

הארמון אינו ארמון מלוכה ונבנה בראשית המאה העשרים על ידי יורש הון פורטוגזי מעט אקסצנטרי בשם אנטוניו אוגוסטו קראבאליו מונטירו (António Augusto Carvalho Monteiro). הוא קנה את שטח האדמה בגודל 40 דונמים להקים בו משכן לעצמו, לאוספיו ולבניית מעין גן מסתורי ומיסטי המשקף את תחומי הענין שלו. כל זאת לצד ארמונות המלכים שסביב.

האטרקציה המרכזית בקינטה דה רגלרייה היא "באר החניכה". זהו המגדל בגובה 27 מטרים בו יורדים במדרגות מעגליות העוברות בין 23 נישות מקסימות. המקום לא היה מעולם באר אלא שימש למטרות טקסיות בהתאם לאופיו המסתורי של ארמון קינטה רגלרייה.

 

הבאר נמצאת יחסית במעלה הפארק וכדאי לסור אליה ברגע שנכנסים אל מתחם הארמון והגנים הגדולים. לאחר שיורדים במדרגות, וכמובן מצטלמים בתמונה אייקונית, מגיעים אל מבוך המערות התת קרקעי שהוא כלשעצמו אטרקטיבי למדי.

המערות מובילות אל פינות שונות בפארק זו אחת הססיבות שכדאי להצטייד במפה. כי כשיוצאים מהן כבר מאבדים את חוש ההתמצאות והמפה תעזור לכם להגיע אל הנקודה הבאה בגנים.

מבנה הארמון עצמו כאמור אינו האטרקציה המרכזית בקינטה רגליירה ואם ממהרים אפשר גם לפסוח עליו ולהסתפק במבט אל חזיתו הנהדרת.

 

הארמון הלאומי של סינטרה | Palácio Nacional de Sintra

הארמון הלבן שמכונה בפשוטת גם פאסו ריאל | Paço Real – הארמון המלכותי – הוא הארמון הימי ביניימי השמור ביותר בפורטוגל. הוא נמצא מעט מעל העיר העתיקה ולכן נגישותו מצויינת. אפשר להגיע אליו ברגל תוך 10 דקות מתחנת הרכבת, כשבדרך לא מעט בתי קפה ומסעדות.

הארמון נבנה בשלהי מאה ה-14 על ידי המלך ז'ואאו הראשון על בסיסו של ארמון מוּרי מהמאה השמינית. הארמון היה אהוב מאוד על בני המלוכה מאז ועד ראשית המאה ה-20 שעה שהוקמה הרפובליקה והסתיימה מלוכה בפורטוגל. הללו מצאו בו מפלט קרוב בימי הקיץ ונהנו מצייד ביערות הסמוכים. מנואל הראשון, שעל שמו נקרא סגנון הבניה המנואליני, הוסיף לארמון אגף ועיטורים רבים בראשית המאה ה-16 ורובם נשמרו עד היום.

הארמון מפורסם בשילוב סגנונות מנואליני ומורי וידוע במיוחד בזכות שני הצריחים הגליליים והלבנים שהם בעצם ארובות המטבח הנישאות לגובה של 33 מטרים. כמו כן הוא מאוד שמור מבפנים וניכרות בעיקר התקרות המעוטרות והמגוונות בחדריו.

כדאי לשים לב לכמה אלמנטים במהלך ביקור בארמון:

• חדר הסמלים | Sala dos Brasões – עם הכיפה המעוטרת ב-72 סמלי משפחות אצולה של פורטוגל, והקירות מחופי האריחים מהמאה ה-18.
• המטבח | Cozinha – שנמצא תחת הארובות המפורסמות אותן רואים כאן מבפנים.
• הקפלה | Capela – חדר התפילה בו ישב המלך בזמן המיסה. היא אחד השרידים מהארמון שהיה עוד לפני הבניה המאסיבית של ז'ואאו הראשון, והיא מתוארכת למאה ה-13. תקרתה הקשתית בסגנון מוּדחאר היא השמורה ביותר בפורטוגל כולה.
• אולם הברבורים | Sala dos Cisnes – אולם הנשפים עם התקרה הגבוהה ובה צורות מתומנים בתוכם ציורי ברבורים.
• הגלריה – סלון הספינות | Sala das Gales – זהו מעבר ארוך בין אגפי הארמון. על תקרתו ציורי ספינות מפרש ישנות. במעבר עצמו מוצגי קרמיקה ספרדית ועוד.
• חדר העקעקים | Sala das Pegas – נקרא על שם ציפורי השיר הגדולות המצויירות על תקרתו. בחדר גם שטיחים ואריחים עתיקים.
• א-לה מאנואלינה | Ala Manuelina – האגף שבנה המלך מנואל הראשון החל מסוף המאה ה-15 ועד שנת 1530 ובו חדרים עם אריחים נדירים מסביליה.
• הגן בין החומות | Jardim da Preta – גן קטן משמאל לכניסה, שהיה מעין חצר פנימית של המלכים.

 

למידע נוסף ושעות הפעילות של הארמון הלאומי הקליקו כאן…

 

אטרקציות ואתרים נוספים בסינטרה

 

פארק דה פֶּנָה | Parque da Pena

זהו בעצם הפארק של הארמון הצבעוני והמפורסם. פארק פנה הוא כל האזור המיוער במורד הגבעות מערבית לארמון פנה ועד למבצר המורים שמעל ומערבה. בין שבילי הפארק מזרקות, גזיבו-ים וגם בקתה מלכותית.

ניתן ללכת בפארק במסלולים הנמשכים גם אל היערות ממערב. האתר אותו מרבית המבקרים בפארק מחפשים הוא בקתת הדוכסית שנבנתה על ידי המלך פרננדו כחלק מבניית ארמון פֶּנָה.

בקתת הדוכסית אדלה |  Chalet e Jardim da Condessa d'Edla נמצאת בין היערות בחלק מערבי יחסית של הפארק. הבקתה המקסימה במיקום המסתורי נבנתה על ידי מלך פורטוגל פרדיננד השני בשנת 1869. שעה שבנה את הבקתה הוא כבר לא היה מלך לאחר מות אשתו הראשונה מריה, שהיתה נסיכת הכתר הפורטוגזי. לאחר מותה עבר הכתר לבנם פדרו החמישי לפני שעבר הכתר לאחיו לואיש הראשון. פרדינד כאמור היה נסיך גרמני שנישא ליורשת הכתר הפורטוגזית מריה השניה. הוא היה אמן בעצמו ועוד יותר מכך חובב אומנות מושבע שתמך באמנים רבים. בשנת 1869 שנים רבות אחרי שנפטרה אשתו הראשוה מסיבוכי לידה, כאשר ילדה את בנם ה-11, הוא נישא בשנית לאליסה הנסלר ( Elisa Hensler) זמרת אופרה ושחקנית שוייצרית-אמריקאית שהפכה ל'דוכסית מאדלה' בעקבות החתונה. הבקתה נבנתה בסגנון בקתות האלפים והיא היתה מפלט לזוג המיוחד.

קרוז אלטה | Cruz Alta היא הנקודה הגבוהה ביותר בפארק ובסינטרה בכלל. מראש הגבעה המיוערת, עליה הוצב צלב קטן, נופים נהדרים אל כל הרכס היערות וגם אל ארמון פֶּנָה.

בפארק ניצלו את מזג האוויר המתון נוכח הקרבה לים לנטיעת שיחים ועצים טרופים.

 

המוזיאון לאומנות של סינטרה | Museu das Artes de Sintra

המוזיאון נמצא בעיר עצמה, פחות או יותר באותו מרחק משתי תחנות הרכבת (כ-7 – 8 דקות הליכה). המוזיאון מציג אוספים של הצייר אמיליו פאולה קאמפוס (Emilio Paula Campos) ושל הפסלית דוריטה קאסטל בראנקו ( Dorita Castel Branco).

רבים מגיעים אליו כדי לחזות במספר ציורים מהעבר המתארים את הנוף של סינטרה.

הכניסה חינם

למידע נוסף ושעות הפעילות של המוזיאון לחצו כאן…

 

מוזיאון הטבע של סינטרה | Museu de História Natural de Sintra

המוזיאון שוכן בבנין בן המאה ה-19 ממש במרכז העיר העתיקה ליד הפאלאסיו נאסיונל ולכן מאוד נגיש. יש בו אוסף מאובנים עצום רובם נמצאו בפורטוגל כמו גם הרבה ממצאים אחרים מהטבע של מערב חצי האי האיברי. האוסף מוצג בצורה מודרנית ומשלב גם תצוגות וידאו. בנוסף לתצוגה הקבועה, ישנן כמעט תמיד תצוגות מתחלפות הקשורות בטבע של פורטוגל.

המוזיאון מתאים לביקור של שעה קלה וילדים בדרך כלל מתחברים אליו.

הכניסה חינם

למידע נוסף ושעות הפעילות של מוזיאון הטבע הקליקו כאן…

 

למציאת מקום לינה בסינטרה הקליקו כאן…

ארמון קֶלוּז' – בין ליסבון לסינטרה | Palácio Nacional e Jardins de Queluz

יותר קרוב לליסבון מאשר לסינטרה אבל נמצא בדרך מ או אל סינטרה. למרות שאינו בסינטרה הוא נכלל פעמים רבות במסלולים אליה כיוון שהוא גם כן ארמון מלוכה עם גנים, בדומה לארמונות בסינטרה.

ארמון קֶלוּז' גם כן נבנה כבית קיץ בלב יערות עבור המלכים. ארמון קֶלוּז' מכונה לא אחת ה"ורסאי של ליסבון" בשל צבעוניותו והגנים הגדולים והמסותתים שלו. הארמון נבנה בסגנון רוקוקו והיה לאחד המבנים האחרונים באירופה שתוכנן על פי הסגנון המצועצע. הוא נבנה היכן שהיתה לפני כן בקתת ציד ששימשה את המלכים.

איך מגיעים לארמון קֶלוּז'?

הארמון נמצא כ-25 דקות נסיעה צפון מערבה מליסבון. ברכבת אפשר להגיע כאשר עולים עליה בתחנת רוסיו (Lisboa Rossio) ויורדים כעבור סך הכל רבע שעה נסיעה בתחנת קלוז-בלאס (Queluz – Belas). מתחנת הרכבת של קלוז' הולכים כ-עשר דקות ומגיעים לארמון.

ההיסטוריה של הארמון

הארמון החל להיבנות בשנת 1747 על ידי הנסיך פדרו בנו של המלך ז'ואאו החמישי. הוא שכר את שירותיו של האדריכל הפורטוגזי מתאוס ויסנטה | Mateus Vicente de Oliveira. מאוחר יותר נוספו עוד אגפים לארמון כאשר פדרו נהיה למלך עם נישואיו למריה הראשונה. אז נשכר האדריכל הצרפתי ז'אן באטיסט רוביון | Jean-Baptiste Robillon. הוא שהפך אותו לשכיית החמדה שהוא היום. הצרפתי גם היה צריך לשקם חלק מהארמון שנפגע כתוצאה מרעידת האדמה הקולוסאלית בליסבון בשנת 1755.

הארמון היה למספר שנים המעון הרשמי של מלכי פורטוגל משנת 1794 ועד 1807 לאחר שהארמון בליסבון – ארמון אג'ודה | Palácio da Ajuda  נפגע בשרפה. ב-1807 גלו מריה הראשונה ובני משפחת המלוכה לברזיל שעה שכוחות נפוליאון החלו לכבוש את חצי האי האיברי ב'מלחמות חצי האי'.

הארמון משמש כמוזיאון ואטרקציה מראשית המאה ה-20. ממשלת פורטוגל גם משתמשת בחלק מאגפיו לסעודות רשמיות וקבלות פנים עבור נשיאים, מלכים ושאר שועי. בדומה לשימוש שעושה ממשלת צרפת בארמון ורסאי כאשר הנשיא עורך סעודה חשובה למקביליו בעולם המבקרים בבירה הצרפתית.

אסור להחמיץ כשמבקרים בארמון קֶלוּז':

החזית ומתחם הארמון:

• חזית הארמון – פונה אל כיכר העיירה ומספקת לה תפאורה סימטרית וצבעונית. 'כנפו' הדרומית של הארמון נמתחת אל השדרה הרחבה היוצאת מהכיכר לכיוון מגדל השעון.
• מגדל השעון | Torre do Relógio de Queluz – נמצא ברחבת הכנסיה מחוץ לארמון. השעון נישא מעל על מגדל מעל בנין בצבע תכלת. הבנין תחת מגדל השעון משמש כמלון בסגנון פוסאדה, כלומר מלון בתוך בנין מורשת.

בתוך אגפי הארמון:

• אולם השגרירים | Sala dos Embaixadores – רצפת האולם מרוצפת כלוח שחמט כחול לבן ומסביב מסגרות החלונות והתקרה בסגנון רוקוקו צבעוני ומוגזם. לכאן היו באים דיפלומטים ואחרים בשעות בהן המלך קיבל משלחות לנשק את ידו. שימו לב לכדי הפורצלן הסינים הגדולים.
• מסדרון האריחים – האזולז'וס | Corredor dos Azulejos – עם אריחי האזולז'וס המתארים את הקולוניות של פורטוגל.
• סלון המוזיקה | Sala da Música – בחדר היתה שרה ומגנת אופרות וקונצרטים התזמורת של המלכה מריה הראשונה. שימו לב לפורטרט של המלכה מעל הפסנתר העתיק. גם כיום מתנגנים בו קונצרטים מיוחדים מעת לעת.
• הסלון המלכותי – מתפרש על פני מספר חדרים מהם היו יוצאים הישר אל גני מלטה. שימו לב לריהוט המפואר.
• חדר המזנון | Sala das Merendas – חדר אוכל פרטי וקטן עם עיטורים צבעוניים ומיוחדים.
• אולם הכס | Sala do Trono – הגדול ביותר מבין חדרי האירוח. בורסאי יש את אולם המראות וכאן את אולם הכס. בזמנם של מריה הראשונה ופדרו השלישי נערכו בו נשפים רבים. הוא תוכנן כך שממנו רואים את גני מלטה לרוחבם וגם היה ניתן לצאת אליהם.
• הקפלה | Capela – מעוצבת בסגנון רוקוקו-בארוק ומאוד צבעונית. היא אחד החלקים הראשונים של הארמון. הציור מעל המזבח הוא של הצייר הפורטוגזי בן התקופה – אנדראה גונסאלביש (André Gonçalves).
• חדר דון קישוט | Quarto D. Quixote – חדר שינה מלכותי וגדול עם תקרה כיפתית ורצפה מהממת. הוא נקרא על שם גיבור סיפורו של סרוונטס, כיוון שחלק מהעיטורים בו הם ציורים של סצנות מחייו של דון קישוט.

הגנים בצמוד לארמון הם מסותתים להפליא ויש בהם אלמנטים שונים. מעט יותר למטה, הגנים הופכים ליער בו עוברים שבילים ישרים עם שיחים גזומים. בין לבין ישנם פסלים ומזרקות גם בחלק זה של הגנים, אך עיקר הרושם יהיה עדיין מהגנים למעלה. למטה בעיקר כיף לטייל. ישנו עוד אגף לגנים אליו נכנסים בנפרד מצפון.

בגנים ניתן להתרשם מהמוקדים הבאים:

• הגנים העיליים | Jardins Superiores – הגנים הגדולים והסימטריים היוצאים מבניין החזית. בגנים נמצאת גם המזרקה המפורסמת.
• מזרקת נפטון | Fonte de Neptuno – בדומה לורסאי גם כאן במזרקות נלקחו מוטיבים קלאסים. המזרקה המהממת שנמצאת ממש קרוב למבנה הארמון מצטלמת נהדר כאשר הוא ברקע.
• גני מלטה | Jardim de Malta – הם חלק מהגנים העיליים. אולם הם 'מרובע' גנים בפני עצמו שבתכנונו דאג ז'אן בטיסט רוביון להציבם בצורה סימטרית מול אולם הכס הגדול והחשוב.
• גרם מדרגות האריה והפביליון של רוביון | Pavilhão Robillion – מדרגות רחבות בהן ירדו בני המלוכה לכיוון התעלה והגנים הישר מאולם השגרירים. הן יורדות מהאגף המערבי בארמון שקירותיו צבועים בורוד והוא מכונה 'הביתן של רוביון' על שם מתכנן הארמון.
• התעלה הישנה | Antigo Canal – אלמנט שנוסף לגנים. התעלה היתה מלאת מים ועוטרה באריחי אזולז'וס כחולים משני צידיה. בני המלוכה נהגו לשוט לאורכה כאשר לא הרחק הם גם החזיקו חיות אקזוטיות במעין גן חיות קטן.