האזוריים – האי הגדול טֶרסֶיירה ובירתו היפהפיה אנגרה

טֶרסֶיירה | Terceira הוא האי המיושב והמפותח ביותר מבין חמשת האיים של קבוצת האיים המרכזית באזוריים. הוא גם שער הכניסה האווירי השני בחשיבותו אל הארכיפלג. האי ברובו משובץ שטחי מרעה ירוקים ושדות, כמו גם יערות עתיקים שצמחו על הרי הגעש הקדומים המרכיבים אותו. בירתה של טרסיירה אנגרה דו הראויסמו היתה העיר החשובה ביותר בכל הארכיפלג האזורי בתקופת הגילויים. בה עגנו לחניית ביניים הספינות עמוסות הזהב שחזרו מהמושבות באמריקה לספרד ופורטוגל. לכן נבנו בה מבני ציבור מפוארים וברחובותיה הצרים והמרוצפים בתים ישנים צבעונים ומקסימים. העיר אנגרה היא האטרקציה המרכזית בטרסיירה בשל יופיה הרב. מי שיכול, כדאי מאוד לתכנן להגיע אליה בסוף יוני, אז מתקיים בה האירוע השנתי הגדול ביותר באזוריים – פסטיבל סאנז'ואנינאש | Sanjoaninas שהוא שילוב של קרנבל, מרוץ שוורים ותערוכת פרחים גם יחד המקפיצים את העיר במשך עשרה ימים כמה רמות מעלה.

כמה ימים צריך כדי לטייל באי טֶרסיירה?

באי טרסיירה יספיקו יומיים כדי לראות את מרבית האתרים. מטרסיירה טיסות המשך כמעט אל כל שאר האיים ולכן הוא יכול להשתלב נהדר בכל טיול באזוריים.

לחיפוש מקומות לינה באי המרכזי טרסיירה הקליקו כאן…

8 אתרים ואטרקציות שחובה לראות ולעשות באי טֶרסיירה

1. טיול במרכז ההיסטורי של הבירה אנגרה דוּ הֶרוֺאיז'מו | Angra do Heroísmo
2. הר ברזיל – תצפית אל אנגרה והאוקיינוס | Monte Brasil
3. אנדרטת המלך פדרו הרביעי באנגרה | Memória a D. Pedro IV
4. פסטיבל סאנז'ואנינאש באנגרה – מדי יוני | Sanjoaninas
5. תצפית הפסגות – אל השדות המשובצים של טרסיירה | Miradouro da Serra do Cume
6. לוע הר הגעש אלגאר דוּ קארוואוּ | Algar do Carvão
7. מסלול ההליכה מישטריוס נגרוש (רמת קושי גבוהה) | Trilho Mistérios Negros
8. מוזיאון היין של בּיקשקוֺייטוּש | Museu do Vinho

 

איך להגיע אל האי טֶרסיירה?

טרסיירה הוא שער הכניסה השני בחשיבותו אל האיים האזוריים אחרי סאו מיגל. לכן תמיד אפשר לחפש טיסות גם אליו, ואולי לפעמים לחסוך בעלויות. וודאי אם רוצים לטייל בשאר האיים בקבוצה המרכזית של הארכיפלג.

טיסות לטֶרסיירה

בטרסיירה נמצא שדה התעופה השני בגודלו באזוריים לאחר זה שבסאו מיגל. השדה בצפון מזרח האי בעיירה לאז'יס נקרא שדה התעופה האזרחי של לאז'יס | Aerogare Civil das Lajes. בהיותו האי השני הכי מיושב ושער הכנסיה השני בחשיבותו אל האזוריים, יש מספר טיסות רב אל טרסיירה גם מליסבון וגם מפורטו. רובן עדיין בחברת התעופה של האזוריים ושל TAP החברה הלאומית הפורטוגזית. אך ישנן גם טיסות של חברות לואו קוסט כולל מערים שונות במערב אירופה. קווים שמתוגברים בעונת הקיץ שהיא עונת התיירות בטרסיירה. הטיסות מפורטוגל היבשתית אל טרסיירה אורכות כשעתיים וארבעים דקות. סימול שדה התעופה של טרסיירה הוא TER והמרחק משדה התעופה לבירה אנגרה דו הרואיזמו הוא 20 דקות נסיעה. לפראיה דה ויטוריה – עיירת הנמל במזרח האי המרחק הוא 5 דקות נסיעה.

טיסות פנים 'אזוריות' אל טרסיירה:

אל טרסיירה ישנן טיסות פנים 'אזוריות' ממרבית האיים האחרים, ובעיקר מהורטה בפאיאל ומפונטה דלגדה בסאו מיגל. מהן ואליהן מספר טיסות ישירות ביום.

מעבורת לטֶרסיירה

טרסיירה הוא האי הגדול בקבוצת האיים המרכזית של האזוריים הידועה בשירות המעבורות הטוב שלה. בעוד מרבית המסלולים והקווים הם בין איי המשולש הקרובים אחד לשני; פיקו, פאיאל וסאו ז'ורז'י. אל טרסיירה גם כן ישנן מעבורות אך השירות מצומצם וזמן השייט רב. לכן זוהי לא אופציה בה בוחרים מרבית התיירים. בעיקר כיוון שישנן אופציות מהירות, נוחות ויחסית זולות של טיסות. גם מהיבשת וגם כמעט מכל האיים האזוריים האחרים אל טרסיירה. מי שבכל זאת רוצה להגיע במעבורת ישנם שני קווים:

הקו הסגול | Linha Lilás של מעבורות מאיי המרכז מתחיל בהורטה בפאיאל, דרך מדליינה בפיקו, עובר בקאלאטה בסאו ז'ורזי ומשם כעבור שלוש שעות בים מגיע לאנגרה דו הרואיסמו.

הקו הלבן | Linha Branca מקשר בין ויטוריה דו פראיה עיירת הנמל המזרחית של טרסיירה אל האי הקטן והמבודד בצפון גרסיוסה. השייט אורך 3 וחצי שעות ולאחר מכן המעבורת ממשיכה אל שאר איי המרכז.

קרוז לטֶרסיירה

ישנם קרוזים שעוצרים בטרסיירה. הם עוגנים בנמל העמוק במזרח האי בעיירה פראיה דה ויטוריה | Praia da Vitória.

למציאת מלונות ודירות נופש בבירת טרסיירה – אנגרה הקליקו כאן…

כדאי לדעת על האי טֶרסיירה

• האי נקרא טרסיירה שבפורטוגזית פירושו 'שלישי', זאת כיוון שהיה האי השלישי להתגלות אחרי סנטה מריה וסאו מיגל.
• האי התגלה במסגרת עידן התגליות שיזם אנריקה 'הספן' בראשית המאה ה-15. הוא מינה את שליחו ממוצא פלמי ג'קום דה ברוז' ( Jácome de Bruges) להיות אחראי על ההתיישבות בטרסיירה בשנת 1450. הלה הביא עימו מתיישבים מפלנדריה בנוסף לפורטוגזים שהגיעו בעיקר מצפון פורטוגל. האי הפך מהר מאוד למרכזי והגיעו אליו אף יהודים באותה תקופה שסייעו במסחר עם היבשת.
• דה ברוז' נעלם בשנת 1472 ומייד אחר כך בית המלוכה הפורטוגזי "חילק" את האי בין שני קפטנים כנראה כדי למנוע סכסוכים. לכן עד היום יש בו שני מרכזים או יותר נכון שני נמלים, באנגרה ובפראיה.
• טרסיירה הוא אי געשי פעיל. פסגתו הגבוהה ביותר היא של הר הגעש הרדום סֶרה סנטה ברברה | Serra de Santa Bárbara הנישאת לגובה של 1020 מטרים. ממנה גם התצפית הנהדרת של השדות המשובצים.
• טרסיירה הוא יותר מקום מגורים מאשר אי תיירותי. גם בו יש המון טבע וירוק, אבל הוא יותר כפרי ופחות פראי. בשל גודלו והשטחים המישוריים שלו, יותר אנשים יכלו להתיישב בו ומתגוררים בו כ-55 אלף תושבים דרך קבע. כשליש מכמות התושבים של סאו מיגל הגדול אך הרבה יותר מבכל שאר האיים האחרים.
• בירתו אנגרה דוּ הֶרוֺאיז'מו היא העיר השני בגודלה באזוריים והיא האטרקציה המרכזית באי כולו.
• האקלים בטרסיירה דומה לשאר האיים עם הרבה משקעים, כאשר העונה העדיפה לטייל בטרסיירה היא בקיץ (אמצע יוני עד אמצע ספטמבר).
• בשל גודלו בטרסיירה תשתיות תחבורתיות גדולות יותר מבמרבית האיים והקישוריות בינו לבין היבשת והאיים האחרים מצויינת. כלומר ישנן הרבה טיסות ממנו ואליו.

 

אנגרה דוּ הֶרוֺאיז'מו | Angra do Heroísmo

העיר הגדולה של טרסיירה היא בת 35 אלף תושבים. במושגים של האזוריים זו עיר ענקית. היא שניה רק לפונטה דלגדה העיר הגדולה של האי סאו מיגל, ובמשך מרבית ההיסטוריה דווקא היא היתה העיר הראשית של הארכיפלג.  אנגרה נוסדה ב-1534 ונהייתה לעיר הראשונה באזוריים. היא גם שימשה כבירת האיים כולם ובמשך שלוש מאות שנה היתה תחנה חשובה במסעות מאמריקה חזרה אל פורטוגל וספרד. עושרה של העיר בתקופה ניכר בעיקר בבניינים המרכיבים את מרכזה של העיר. בזכותם היא גם הוכרה כעיר מורשת עולמית של אונסק"ו.

כיום, זוהי העיר היפה ביותר באזוריים. העושר הרב שהביאו איתם הספנים בדרכם חזרה אל אירופה עם אוצרות הזהב, תרם להתפתחות העיר ולבניים מבנים ציבוריים יפים וגדולים. רחובות העיר שכמעט תמיד תהיה בהם גם מדרכה מרוצפת, עולים אט אט בשיפוע ומשני הצדדים בתים צבועים צבעי פסטל עם מסגרות בולטות סביב החלונות והדלתות. לכן האטרקציה המרכזית בעיר היא פשוט ללכת לאורך הרחובות היפים כמו גם להשקיף אליהם מהתצפיות הנהדרות בין הרחובות עצמם וגם מהר ברזיל.

למציאת מקום לינה בעיר הנפלאה אנגרה הקליקו כאן…

אתרים מרכזיים באנגרה:

כנסיית החמלה התכלכלה | Igreja da Misericórdia

כנסיית מיזֶרקוֺרז'יה מעל הנמל בולטת מכל תצפית אל אנגרה בשל צבע התכלת שלה. אל הכנסיה עולים הישר מהמרינה והנמל דרך שער העיר העתיק | Portas da Cidade, בעל שני גרמי המדרגות הסימטרים. למעלה, בלב הרחבה הכרגיל מרוצפת, נמצא פסלו של מגלה הארצות הפורטוגזי המפורסם מכולם – ואסקו דה גמה | Vasco da Gama – פורץ הדרך להודו ולמזרח הרחוק.

מבנה הכנסיה הנוכחי יושב על מבנה בית חולים וכנסיה שהוקמו עם ראשית ההתיישבות בשלהי המאה ה-15. המיקום היה מיד עם היציאה מהנמל בכדי לאפשר טיפול מהיר בחולים שהגיעו מהמסעות הקשים בים. המבנה היפה של היום נחנך בשנת 1746. בולטים במיוחד שני מגדלי הפעמון הסימטרים בחזיתו. בפנים הכנסיה מספר גילופי עץ מרשימים וציורי שמן גדולים המתארים אירועים היסטוריים וסצנות מכתבי הקודש.

הקתדרלה של אנגרה | Sé Catedral de Angra

זוהי הכנסיה הגדולה ביותר בכל האיים האזוריים. היא החלה להיבנות בשנת 1568. נקראת גם כנסיית סלבדור | Igreja do Santíssimo Salvador da Sé. המבנה בצבעי כתום-ארגמן בולט במרכז העיר אנגרה. הוא עוד אחד מהמבנים האסטטיים והגדולים הממחישים את חשיבותה של אנגרה שהיתה נמל חניית ביניים (Port of Call) החל מהמאה ה-16. עגנו בה אז אוניות שהגיעו מהקולוניות של פורטוגל וספרד באמריקה ובמזרח הרחוק.

מרשימה למדי היא רחבת הכניסה הקטנה אל הקתדרלה שכמובן היא מרוצפת שחור לבן עם עיטורי צלב, כוכבים וציון של שנת 1534 בה הפך האפיפיור את אנגרה לבישופות (דיוקסיה) – מהלך שהניע את בניית הקתדרלה. בפנים קשתות אבן גבוהות תומכות את הספינה המרכזית והחלל גדול למדי. מספר ציורים וכן גילופי עץ מיוחדים נמצאים בחלל הפנים גם כן. הקתדרלה ניזוקה קשות ברעידת אדמה ומשרפה בראשית שנות השמונים ורבות מיצירות האומנות שהיו בה נהרסו לעד. אולם הקתדרלה שוקמה, נוסף לה גם עוגב גדול, והיא עדיין מוקד פעיל בחיי התושבים באי.

ככיר העייריה ורחוב ז'ירייטה |  Praça Velha – Rua Direita

למרות קוטנה, הכיכר המרוצפת במעלה רחוב ז'ירייטה עם הבתים המקסימים והמדרכות המרוצפות, מאגדת בתוכה את כל מה שאנו מצפים לראות בכיכר מרכזית של עיר פורטוגזית קלאסית. בליבה רחבה מרוצפת כמיטב המסורת הפורטוגזית ובניינים נאים סביב כולל בנין העירייה. יש בה גם בית קפה ומיד מעליה מתחילים גני הדוכס שבתחתיתם מוזיאון אנגרה.

כל טיול במרכז העיר העתיק של אנגרה יעבור בכיכר, לכן לא צריך לתכנן במיוחד. אל הכיכר בדרך כלל עולים דרך רחוב ז'רייטה המרכזי, עם הבתים המהממים שהוא אטרקציה בפני עצמו. מי שנשאר ללון באנגרה חובה לעבור בכיכר גם בלילה אז היא מוארת ומיוחדת במינה.

הרחוב המקביל אל ז'ירייטה הוא רחוב סאו ז'ואאו | Rua de Sāo Joāo שגם בו בניינים נהדרים עם מעקות ועיטורים סביב החלונות הגבוהים. שני הרחובות ידועים במסעדות ובבתי הקפה שלהם ומצויינים לעצירה לארוחת צהריים.

מוזיאון אנגרה | MAH – Museu de Angra do Heroísmo

מוזיאון גדול יחסית במרכז העיר המציג את ההיסטוריה של האיים האזוריים בכלל ולא רק של טרסיירה והעיר אנגרה. המוזיאון שוכן בבנין מנזר סאו פרנסיסקו הישן | Convento de São Francisco בן המאה ה-15 ויש בו ציורים, מפות, פסלים, כלי נשק ועוד. בניין המנזר הגדול הוא כשלעצמו מבנה היסטורי מרשים.

במקביל למבנה המוזיאון בצד השני של הגנים נמצא ארמון הממשל | Palácio dos Capitães Generais  שהוא מבנה מרכזי באנגרה. הוא משמש גם כיום למטרות אדמניסטרטיביות וגודלו מראה על חשיבותה של אנגרה שהיתה תחנת ביניים עיקרית בדרך אל ומהמושבות.

למידע נוסף על המוזיאון הקליקו כאן…

גני הדוכס מטרסיירה | Jardim Duque da Terceira

הגנים במרכז העיר הוקמו בשלהי המאה ה-19 על השטח החקלאי של מנזר סאו פרנסיסקו בו שוכן כיום המוזיאון. הם לא גדולים ומה שמיוחד בהם הוא שהם מתחילים לטפס מהר מאוד במעלה ההר. העליה נעשית דרך שבילים וגרמי מדרגות מיוחדים מאבני בזלת שהם אטרקציה מיוחדת ולא צפויה בתוך גן ציבורי.

מסלול נחמד לאחר ביקור במוזיאון יתחיל בגנים ויעלה במדרגות עד לאנדרטת המלך פדרו הרביעי והתצפית היפה אל העיר והנמל ממנה.

אנדרטת המלך פדרו הרביעי | Memória a D. Pedro IV

נקראת גם אלטו דה ממוריה | Alto da Memória. האנדרטה היא בעצם שיאם של הגנים שנמצאים למרגלותיה. האנדרטה נמצאת כמה דקות הליכה במעלה העיר מהמוזיאון. כמובן שאפשר להגיע גם ברכב ממרכז העיר תוך חמש דקות נסיעה. מעבר לאנדרטה עצמה שמזכירה במשהו מקדש מהמזרח הרחוק. יש ממנה ומהרחבה שסביבה תצפית מעולה אל הנמל והעיר.

האובליסק הוצב במקום בשנת 1856 כמחווה לביקורו של המלך פדרו הרביעי באנגרה בשנת 1832 במהלך מלחמת האזרחים של פורטוגל, אז צידדו תושבי האזוריים בפדרו הרביעי מול אחיו מיגל הראשון. האנדרטה הוצבה היכן שהיה המבצר הראשון שהגן על אנגרה שהוקם עם ראשית ההתיישבות באמצע המאה ה-15. אבן הפינה לאנדרטה הובאה מהפיר בנמל עליו דרך פדרו הרביעי כשירד מאונייתו.

מבצר סאו סבשטיאו | Forte de São Sebastião

המבצר בפתח לוע הנמל שימש מאות שנים כקו קדמי להגנה על אנגרה, שכמו עיירות אחרות באזוריים סבלה תדיר מפשיטות של שודדי ים. הוא נועד להגן מהם וגם כמובן מפלישה של ציי מעצמות אחרות אל האי ונמלו. המבצר נבנה במאה ה-16 מעל פיר הנמל שנקרא פורטו פיפאש | Porto Pipas – המעגן שהיה הכי חשוב לחניית ביניים עבור האוניות נושאות הזהב והאוצרות שהגיעו מאמריקה חזרה אל אירופה. לכן היה חושב מאוד ליצור קו ביצורים ששומר על הנמל.

המבצר שנבנה על פי מודל ביצורים איטלקי בתקופה, נקרא אל שם מלך פורטוגל בזמן סיום הבניה – המלך סבשטיאו (1554 – 1578). תפיסת הבטחון בהקמתו היתה להקים מבצר משלים בצידו המזרחי של הנמל אל מול הביצורים בהר ברזיל שממול.

במבצר כיום הוקם מלון מסוג פוסאדה (Pousada) – שהם מלונות במבני מורשת ומבנים היסטוריים בפורטוגל.

החוף החולי | Prainha

החוף החולי בצמוד למרינה הוא החוף הציבורי היחיד באנגרה. באזורים כידוע אין הרבה חופים חוליים, שכן הם איים געשיים וקו החוף שלהם סלעי. לכן כאן בליבה של אנגרה זוהי הזדמנות די מיוחדת לבלות בחוף. החוף שנמצא בלב המפרץ המוגן על ידי הר ברזיל הוא מאוד שקט ולכן אהוב על משפחות. הוא מתפקד כחוף ציבורי ויש בו את כל השירותים הדרושים. כמובן שבוודאי תיירים יגיעו אליו רק בחודשי הקיץ וכאשר השמיים בהירים.

הר ברזיל | Monte Brasil

הר בריל הוא הר געש רדום שיוצא כלשון יבשה ממערב ומעל לנמל של אנגרה. ההר העגלגל מספק שלל תצפיות יפה אל העיר והאי בכלל. הכביש אל ההר צר מאוד וישנן עוד דרכי עפר היורדות ועולות אל חלקיו השונים.

נקודת התצפית הגבוה והמפורסמת היא פיקו דאס קרוזיניאס | Miradouro do Pico das Cruzinhas שם גם נמצאת המפה המצויירת על האריחים הכחולים המתארת את אנגרה וסביבתה. אפשר לעצור שם או בדרך, ואז לרדת בשבילים רגלית לטיול יותר מעמיק. אך אפשר גם להסתפק בתצפיות היפות לאורך הכביש עצמו.

כיוון שזהו הר געש, יש באמצעו מכתש ולכן ישנן תצפיות משני צידי המכתש. המפורסמות יותר הן לכיוון אנגרה, אך האחרות שקצת יותר קשה להגיע אליהן הן לכיוון המים. בנוסף, על ההר פארק קטן ומתחמי פיקניקים.

פארק הלוואוּ | Parque Municipal do Relvão

בין הר ברזיל לאנגרה ישנו פארק קטן על לשון היבשה. בצידו האחורי מצודה | Fortaleza de São João Baptista שהגנה בעבר על העיר והנמל החשוב בו עגנו ספינות ספרדיות עמוסות זהב בדרכן חזרה הביתה. הזהב היה מאוחסן בתוך המצודה עד המשך ההפלגה. גם כיום המצודה משמשת את חיל הים הפורטוגזי.

הפארק הוא פארק עירוני היום ויש בו מתקנים לילדים, אזורי פיקניקים וספסלים הצופים אל הים. למעשה, הכביש הצר המוביל אל הר ברזיל עובר לאורך הפארק. שעוברים את הפארק נכנסים בשער הקשתי והצר שהוא חלק מביצורי המצודה ומגיעים אל העליה להר ברזיל.

פסטיבל סאנז'ואנינאש – האירוע השנתי הגדול ביותר באזוריים | Sanjoaninas

מדי סוף יוני העיר אנגרה הופכת למעין דיסנילנד. פסטיבל סאנז'ואנינאש שהוא האירוע השנתי הגדול ביותר באזוריים הוא שילוב של קרנבל, יריד, תערוכות פרחים וגם מרוצי שוורים. במהלך עשרת ימי הפסטיבל ישנן אינספור אירועים ופעילויות ססגונים והעיר אנגרה צהלה ושמחה. מעבר לתפאורה ולכך שכל העיר לובשת חג, שתי אטרקציות מרכזיות בפסטיבל: המצעדים ברחובות העיר ומרוצי השוורים.

הפסטיבל התפתח סביב שני אירועים; תחילת הקיץ 21 ביוני ויום יוחנן המטביל | São João Batista ממנו נגזר גם שמו של הפסטיבל ב-24 ביוני. הוא נחוג באי כבר מהמאה ה-16 ובימינו הוא חשוב לא פחות לתושבים המקומיים הרואים בו חגיגה לתרבותם הייחודית של בני האיים שהתפתחה במהלך 500 השנים האחרונות.

חשוב לציין שהפסטיבל נחוג בכל האי, אולם באנגרה המצעדים ואירועים הכי גדולים.

כמה דברים שאי אפשר לפספס במהלך הפסטיבל הם::

• מרוץ השוורים העירוני דומה במאפייניו למרוץ סן פרמין שהפך לאייקוני בפמפלונה בספרד.
• משטחי הפרחים ברחובות.
• מצעדי התלבושות והמוזיקה במרכז העיר העתיק של אנגרה
• מופע הזיקוקים עם רדת החשכה באנגרה

חשוב מאוד להזמין טיסות ומלונות כמה חודשים מראש אם רוצים לשהות באנגרה במהלך הפסטיבל, כיוון שזהו אירוע בעל משיכה אדירה לתיירים ובאמת שהוא שווה הגעה במיוחד לחוויה בלתי נשכחת עם אווירה מדהימה.

להזמנת מקום לינה באנגרה זו הראוז'ימו הקליקו כאן…

אטרקציות ואתרים מעניינים באי טֶרסיירה

 

אלגאר דוּ קארוואוּ | Algar do Carvão

לוע הר געש בלב האי הוא אתר הטבע החשוב והמיוחד ביותר באי טרסיירה. האיים האזוריים כולם הם איים געשיים ובכל אחד ישנו פלא אחר הקשור בהם. כאן באלגאר דוּ קארוואוּ ממש במרכז האי ניתן להיכנס אל תוך הר הגעש. זהו אחד המקומות היחידים בעולם שממשהולכים בו בתוך לוע הר געש. במקום מסלול בתוך מערות לבה המגיע עד לחרוט הגעשי ממנו פרצה הלבה כאשר ההר היה פעיל.

האתר מסודר והמסלול בו מואר ומסומן. שיא הטיול מגיע לאחר הירידה למטה, אז רואים את ארובת הר הגעש העתיק מבפנים עליה, כמו על כל הסביבה השתלטו השיחים והעצים הירוקים המאפיינים את האיים האזוריים.

פעפוע הגופרית והמים הלוהטים | Furnas do Enxofre

נביעות הגופרית המעשנות נמצאות ליד אלגאר דו קארוואו. ניתן להגיע לאזור ברכב בכביש עפר עד לחניות שמעל. מהחניה ישנו מסלול קצת אתגרי הסובב את פעפוע הגופרית. המסלול בחלקו תחום במעקות עץ ומאפשר מבט "בשידור חי" אל הפעילות הגאולוגית. האתר מאוד מעניין וחווייתי, לא גדול ועוצמתי כמו הגייזרים בילוסטון פארק בארה"ב, אבל מיוחד ומסקרן בהחלט.

מסלול ההליכה מישטריוס נגרוס | Trilho Mistérios Negros

זהו אחד ממסלולי ההליכה המפורסמים ביותר באזוריים כולם. בעוד מרבית המסלולים באיים האחרים יהיו לאורך החופים והצוקים או ההרים הגבוהים. כאן במישטריוס נגרוש, מדובר במסלול בתוך יער עבות שמזכיר מאוד יערות בצפון הרחוק של אירופה, וקשה לתאר שהוא נמצא באי בלב ים. השילוב של משקעים רבים עם היותו של היער גבוה בהר, גורם לו להיות קריר ומאפשר את צמיחתם של המחטניים והשיחים הירוקים האופיינים למקומות צפוניים.

המסלול על רכס סנטה ברברה הוא מעגלי וברמת קושי גבוהה לכן לא יתאים לכל אחד. פעמים רבות גם גשום במקום וצריך להיערך מבחינת ביגוד. המסלול מתחיל ליד האגם השחור | Lagoa do Negro ומסתיים לידו במערת חג המולד | Gruta do Natal הוא נמשך בערך 3 שעות הליכה לאורכם של 5 קילומטרים.

קצת אחרי תחילת המסלול מגיעים לאזור עם קרקע שחורה כמעט ללא צמחיה. מקורה בהתפרצות געשית מהמאה ה-18 וממנה גם נלקח שם המסלול שבתרגום חופשי הוא "מסלול המסתורין השחור".

העיירה פראיה דה ויטוריה | Praia da Vitória

המרכז העירוני השני של טרסיירה ובעיקר המרכז התחבורתי של האי. בפראיה שנמצאת במזרח האי שוכנים הנמל הימי העמוק של האי, וגם שדה התעופה של טרסיירה שנמצא כחמש דקות נסיעה צפונה ממרכז העיר.

בעיירה עצמה אין יותר מדי אתרים והיא בעיקר מקום פונקציונאלי ופחות תיירותי. האתר המרכזי בה הוא החוף של פראיה | Praia Grande שהוא החוף החולי הגדול בארכיפלג כולו.  

משני צידי המרינה של פראיה דה ויטוריה שני חופי רחצה גדולים יחסית; החוף המערבי יותר שמחובר אל מרכז העיר הוא הראשי ובימי הקיץ מתמלא בתושבים המקומיים שבאים לתפוס קצת שמש.

אתר נוסף מעל העיר הוא תצפית פאשו | Miradouro do Facho. זוהי תצפית שבראשה פסל גדול שהוא מעין הומאז' לאנדרטת המלך פדרו הרביעי באנגרה. פסלה של הקדושה מריה הוצב בראש המונמנט בסוף שנות ה-90 לאחר שהושלמו העבודות. אל התצפית ניתן לעלות רגלית במסלול זיגזג תלול של מדרגות או כמו מרבית התיירים ברכב. מהתצפית נשקף נוף נהדר של העיר והנמל.

ללינה בפראיה ובסמוך לשדה התעופה של טרסיירה הקליקו כאן…

תצפית הפסגות – אל השדות המשובצים של טרסיירה | Miradouro da Serra do Cume

תצפית סֶרה דה קוּמֶה נמצאת במזרח האי לא הרחק מהעיירה פראיה דה ויטוריה. היא משקיפה מערבה אל מרחב השדות המשובצים והירוקים שהוא אחד האייקונים של טרסיירה. באי טרסיירה גידלו בקר למן ראשית ההתיישבות שסיפק את צרכי המתיישבים וגם את צרכי הספנים והמלחים שעצרו באי בדרכם לאמריקה או חזרה לאירופה. רעיית בקר כרוכה בהעברת העדר בכל פעם שהעשב אוזל, לכן נתחמו שטחי המרעה בחומות אבנים בזלתיות כאשר תמיד ישנו פתח קטן דרכו ניתן להעביר את העדר. עד היום מעבירים את העדרים בין השטחים המגודרים בכל פעם שהעשב נגמר. הוא צומח מהר מאוד מחדש הודות לגשמים ומזג האוויר האידיאלי לצמיחת עשב ירוק בטרסיירה ובאזוריים בכלל. אז מעבירים את הפרות שוב פעם אל החלקה בה גדל העשב מחדש.

מהתצפית אליה ניתן להגיע בקלות ברכב רואים את שטחי המרה והשדות המשובצים מלמעלה. ישנה גם מרפסת תצפית מרחפת ממנה נוף פנורמי. זהו ה-מקום לראות ולצלם את שטחי האי מחולקים משבצות משבצות לשדות קטנים וירוקים.

הבריכות הטבעיות של בישקויטוש | Piscinas Naturais Biscoitos

כמו במדיירה גם באזוריים למרות שהם איים, שבדרך כלל מתקשרים לנו עם חוף חולי וזהוב ושמש, אין באמת חופי רחצה קלאסיים. הסיבה לכך נעוצה בטבעם הגעשי של האיים שהם בעצם פסגות הרים אימתניים העולים ממצולת הים. לכן גם כאן בטרסיירה מסתפקים על פי רוב התושבים והתיירים בבריכות ים רדודות שנוצרו משחיקת הסלעים ושבירתם אל הים במהלך השנים. בכפר בישקויטוש ישנן בריכות ים שכאלה.

הכפר נקרא בּישקוֺייטוּש – עוגיות בפורטוגזית על שום אבני הלבה בצורת עוגיות המפוזרות לאורך חופיו כולל סביב הבריכות הטבעיות. בּישקוֺייטוּש ידוע גם בייצור יין. יין המופק מענבים הגדלים בכרמים שניטעו במאות החלקות שנבנו מאבני הלבה השטוחות במטרה להגן על הצמחים מהרוח העזה רוויה במלחי הים. במבט עילי הכפר נראה משובץ במאות אם לא אלפי חלקות קטנות שכאלה בהם צומחים הגפנים. זאת בשיטה שפיתחו תושבי האזוריים לאורך מאות שנים, להפקת יין גם בתנאי מזג האוויר הקיצוניים באיים.

מוזיאון היין של בּישקוֺייטוּש | Museu do Vinho

מוזיאון היין במעלה הכפר מציג את ההיסטוריה ואת תהליך הייצור של יין הורדיליו | Verdelho. יין מהענב הלבן המתקשר בדרך כלל לאי מדיירה אך גדל גם באזוריים במיוחד באי פיקו, אך גם כאן בטרסיירה הגדול. המוזיאון בטרסיירה מסביר את התפתחות תעשיית היין בטרסיירה. החל מגידול הכרמים בקוּראלֶטאש | Curraletas שהן ריבועי האבן המגנים על הצמח מהרוח ומליחות הים. הכלים לייצורו, עד לחביות העץ בו הוא התיישן. המוזיאון בטרסיירה דומה למרכז היין בלאז'ידו שבאי הלא רחוק פּיקוּ.

ניתן גם לרכוש יין מקומי בחנות המוזיאון וחשוב מאוד לא להחמיץ את הנופים הנהדרים מהגלריה מחוץ למוזיאון.

מכתש גילֶרמי מוּניז | Caldeira Guilherme Moniz

זהו מכתש געשי שנשחק ברבות השנים בעל קוטר גדול של 2.5 קילומטרים. הוא נמצא מעט צפונית לאנגרה והוא אחד המכתשים הגדולים בכל האיים האזורים. מצפון לו נמצאים האתרים הגעשיים המפורסמים של טרסיירה; אלגאר ופעפוע הגופרית.

למעשה אם נוסעים מאנגרה אל אלגאר בכביש המזרחי, עוברים בתוך המכתש שכיום יש בו שטחי מרעה, יער והרבה פרחי הידרנג'אה (Hydrangea). במכתש גם כמה מסלולי הליכה בדרגת קושי קלה ובינונית.

תצפית | Miradouro da Serra de Santa Bárbara

במערב האי מעל מכתש בודד מכוסה צמחיה ישנה תצפית אליה אפשר להגיע עם רכב. זוהי אחד התצפיות היפות ביותר באיים האזוריים כולם (ולא שחסר כאלה בפלא הגעשי בלב האטלנטי). רק שבראש ישנן אנטנות שקצת מפריעות. גם הדרך אל התצפית הזו רצופה שיחי הידרנג'אה כחולים.

מהתצפית בדרך כלל ממשיכים בירידה לכיוון הכפר סנטה ברברה. הדרך אל הכפר עוברת בין משבצות השדות הירוקים היורדים אט אט אל האוקיינוס האינסופי. החלק הזה של האי טרסיירה מיושב בדלילות ושלו במיוחד.

מגרש הגולף של טרסיירה | Clube de Golfe da Ilha Terceira

מועדון הגולף של טרסיירה נמצא כרבע שעה נסיעה צפונה מאנגרה. מגרש הגולף שוכן בלב אזור חקלאי גדול למרגלות שמורת הטבע בישקוייטו ולא רחוק מלוע הר הגעש של אלגאר. המגרש הוא שילוב של גינון מושלם עם נופים עוצרי נשימה מכל עבר. מה שמיוחד במגרש הגולף של טרסיירה הוא שגומות פרושות בין כמה שלוחות הנתחמות בשורות עצי מחט גבוהים. בין לבין גם הרבה פרחי הידרנג'אה האופייניים לאזוריים. שיא העונה מן הסתם בקיץ, כאשר באוגוסט בדרך כלל נערך טורניר בינלאומי קטן במקום.